רגב בן דוד, דצמבר 2020

שיתוף פעולה של מרכז ספיר עם המדרשה באורנים וקרן האני הניב  מיפוי מקיף של המרחבים הפוטנציאליים בחברה הישראלית לקיומן של קהילות יהודיות־ישראליות פתוחות. המיפוי נועד לזהות קהילות קיימות ולזהות פוטנציאל להצמחה עתידית של קהילות.

במסגרת המיפוי זוהו שבעה עוגנים הקשורים בקהילות, דרכם ניתן לאפיין את הפוטנציאל שלהן להפוך לקהילות יהודיות-ישראליות או את היותן כאלה:

1. ישובים קטנים
2. מתנ“סים ומרכזים קהילתיים
3. בתי ספר
4. ארגוני חברה אזרחית
5. קהילות דתיות
6. יוזמות שכונתיות
7. דמויות יזמיות ומובילות.

לכל אחד מהעוגנים מוקדש פרק במיפוי המפרט את מאפייניו לצד הסַמָנים (אינדיקטורים) המעידים על היתכנות לצמיחה של קהילה יהודית-ישראלית, הצגת תמונת המצב בתחום זה והמלצות לצעדים שיובילו לטיפוח קהילות יהודיות -ישראליות פתוחות.

בנוסף, מוצעים מודלים של עבודה לפיתוח של קהילות יהודיות-ישראליות פתוחות, וכן מוצגות טבלה ומפה שמאפשרות לסקור לראשונה, למיטב ידיעתנו, פלטפורמות קיימות מתחומים שונים בכל מקום ישוב.

בסיכום המסמך מוצגות  מספר מסקנות העולות מתוך המבט הרוחבי, והוא אמור לשמש מקבלי החלטות וארגונים הפועלים בתחום, בבואם לפעול ולקדם קהילתיות יהודית-ישראלית.

למיפוי בעברית

כנס השקת המיפוי

הפוסט מיפוי קהילות יהודיות-ישראליות פתוחות הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

תקציר

בעשורים האחרונים עולה בהתמדה מספרן של יוזמות המאפשרות לישראלים להשתתף בסיורים לארה"ב, לשם היכרות עם יהדות אמריקה וחיזוק תודעת עמיות יהודית. בכל שנה משתתפים ביוזמות אלו מאות משפיענים. הסיורים נועדו כדי לרתום את המשתתפים בהם לפעול בחברה הישראלית לחיזוק הקשר בין יהודים ישראלים ליהודים בעולם.

בהקשר זה מוגדרים המשפיענים כמי שמחזיקים בעמדות בזירה המקצועית או החברתית, ולפיכך  יכולים להשפיע על מעגלים רחבים.  

הפדרציה היהודית של ניו יורק עסקה  בשנתיים וחצי האחרונות בתחום סיורי המשפיענים ובחנה את המרכיבים הנחוצים להתמקצעות תחום זה ולהגדלת האפקטיביות שלהם..

במימון הפדרציה, גיבש ארגוןbelong  בשיתוף עם גורמים נוספים דו"ח מקיף הכולל המלצות לארגון ולשדרוג שדה הסיורים ולהגברת השפעתו בשלשה תחומי פעולה: 

1. דרכי פעולה אפקטיביות לשינוי תפיסות ועמדות של משתתפי הסיורים, דרך העשרת הידע, הגברת הרגש והנעה לפעולה.
2. עקרונות מנחים לעיצוב מהלך הסיור ובנייתו כדי ליצור חוויה חינוכית אפקטיבית.
3. הצעות לארגון השדה בכללותו וליצירת מסלולי השפעה אפשריים בהם יכולים להשתלב בוגרי הסיורים, בכדי לפעול בתחומי השפעתם לשינוי גישות והתנהגויות בחברה הישראלית בתחום.

הפדרציה החליטה לבחון את מודל המשלחות שפותח, באמצעות משלחות משפיענים שמומנו על ידה, כאשר belong הובילו את הטמעת המודל בתכנית המשלחות.. מהלך זה נעשה תוך שותפות אסטרטגית ביןbelong  ושזור  לצורך פיתוח תשתיות לשדה (תשתית ליווי והנחיה של הסיורים, פיתוח חוויות ומהלכים חינוכיים).

המהלך כולו לווה במחקר הערכה על ידי מרכז ספיר, אשר  נועד להעריך את החוויה שעוברים המשפיענים בסיור ולבחון את השפעות הסיור עליהם. כאמור לעיל, השפעות אלה מצופות להיות הבסיס להשפעה על מעגלים רחבים יותר של יהודים ישראלים בתפיסותיהם כלפי יהדות העולם.

תהליך המחקר כלל פיתוח כלי מחקר עם הארגונים השותפים, ואיסוף נתונים באמצעות שאלונים שהועברו בשני מועדים (לפני הסיור ואחריו), עליהם השיבו 63 משתתפים בחמש משלחות (מנהלי מחלקות ברשויות מקומיות, אנשי עסקים ואנשי חינוך בכירים). 

ממצאי המחקר

ממצאי המחקר נחלקים לשתי חטיבות: תפיסות המשתתפים על המסע שעשו בהיבטים שונים (- תפוקות הסיור) והשפעות הסיור על המשתתפים ( – תמורות הסיור).

המחקר מצביע על כך שמטרות הסיור מושגות במידה רבה וכי חווית הסיור מותירה על המשתתפים רושם רב, מעלה תובנות חדשות ומשנה תפיסות קודמות. משפיענים בחברה הישראלית מכירים ומתחברים לסיפורה של יהדות ארה"ב ומכוונים להנעת פעולה בתוך מעגלי ההשפעה שלהם בנושא זה.

חווית הסיור היא חוויה לא שגרתית עבור המשתתפים, שמרכיביה המשמעותיים ביותר הם המפגש הבין אישי והכרות עמוקה יותר עם החיים היהודיים. עיקר הפתעתם בסיור הוא מהאופי הפלורליסטי והמגוון של הזהויות היהודיות האמריקאית ומההבנה שישראל נתפסת באופן מורכב בעיני יהודים בארה"ב, המשלב בין ביקורת לבין תמיכה ואהדה.

הממצאים מעידים על כך שבעקבות הסיור ישנה עליה בתחושת הקירבה וההכרה בחשיבות הקשר עם יהדות ארה"ב. כמו כן ישנה עליה מובהקת בכל הקשור להרחבת הידע וההכרות עם יהדות זו והעמקת ההבנה של מורכבות הסוגיות עימן היא מתמודדת .

עוד נמצא כי קיימת השפעה דיפרנציאלית על משתתפים מרקעים שונים, במיוחד בנושאים הקשורים בפלורליזם ובמקומה של ישראל בזהות היהודית אמריקאית. ממצא משמעותי זה מאפשר לדייק את המטרות ולאפיין פעילות חינוכית מותאמת בתכנון הסיורים הבאים.

בקרב כל המשתתפים ישנה עלייה ברצון ובכוונה לעסוק ולהיות מעורבים בנושא עם החזרה לישראל ולהשפיע על אחרים בתחומי השפעתם וכן עניין גובר בהצטרפות ליוזמות שכבר קיימות.

ממצאי המחקר מחזקים את הצורך להמשיך בסיורי המשפיענים ככלי רב עוצמה לשינוי תפיסות בחברה הישראלית כלפי יהדות ארה"ב, יחד עם הצורך לערוך התאמות של אופי החוויה למשפיענים מרקעים שונים והמשך הפיתוח של השדה, כך שיתמוך בעשייה אפשרית שלהם עם חזרתם מהסיורים.

הפוסט משלחות 'משפיענים' ליהדות ארה"ב הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

רגב בן דוד וד"ר חגית הכהן וולף

דצמבר 2018

תקציר

העיסוק ביחסי ישראל–תפוצות גובר בשנים האחרונות באופן משמעותי. בצל טענות בדבר משבר מתהווה בין ישראל ליהדות העולם, אישים וגופים רבים יוזמים תכניות מגוונות הנוגעות ביחסים אלה. לנוכח התעוררות זו מתחדד הצורך במיפוי וניתוח של התכניות הקיימות כיום.

ביוזמת מרכז ספיר בוצע מיפוי ראשוני מסוגו, המנתח באופן כמותי את היצע התכניות שבמסגרתן מתקיים מפגש מודע ומכוון בין יהודים מישראל ומהתפוצות.

עיקר הדגש של סיווג וניתוח התכניות הוא המסגרות הרעיוניות (פרדיגמות) בנוגע ליחסי ישראל–תפוצות, שבתוכן נטועות התכניות: בין הפרדיגמה הציונית הקלאסית לבין פרדיגמת העמיות. הפרדיגמה הציונית הקלאסית רואה את ישראל במרכז ומחלקת את היהודים לאלה שחיים בישראל, ואלה שחיים מחוץ לה, תוכניות הפועלות מפרדיגמה זו יפעלו כדי לחזק את מרכזיותה של ישראל ביהדות התפוצות.

פרדיגמת העמיות נסובה סביב תפיסה של הדדיות ושותפות. היא רואה חשיבות בחיזוקן של קהילות יהודיות ורואה ערך בקיומה של יהדות חיה ותוססת במקומות רבים בעולם.

מסקנות

1. בפני יהודי התפוצות קיים היצע תכניות מפגש גדול בהרבה מאשר בפני יהודים ישראלים, ומעל 80% מכלל המשתתפים בתכניות הכוללות מפגש הם מהתפוצות.  
2. סיווג התכניות לפי פרדיגמות חושף תמונה הופכית מבחינת יחס המשתתפים בין תכניות הפרדיגמה הציונית הקלאסית (שם יהודי התפוצות מהווים מעל 90% ) לבין תכניות בפרדיגמת עמיות (שם ישנה סימטריה).
3. יותר ישראלים משתתפים כיום בתכניות הנטועות בפרדיגמת העמיות מאשר בפרדיגמה הציונית הקלאסית. עם זאת, ישנו הבדל משמעותי באופי התכניות: רוב המפגשים ברמת אינטנסיביות גבוהה (כגון 'תגלית') נטועים בפרדיגמה הציונית, בעוד שחלק הארי של המשתתפים בפרדיגמת העמיות הוא במסגרת קשר וירטואלי (בתי ספר תאומים).
4. בשנים האחרונות מסתמנת עלייה בתכניות הנטועות בפרדיגמת העמיות והפונות לישראלים כקהל יעד ראשי. כמו כן, בחלק מהמסגרות הותיקות מסתמנים שינויים תפיסתיים זהירים של מעבר הדרגתי מהפרדיגמה הציונית הקלאסית לעבר פרדיגמת העמיות.

המלצות:

1. מוצגים מספר מודלים של פיתוח תכניות מפגש בין יהודים ישראלים ליהודים בעולם בהמשך למיפוי ולמחקר.
2. לשם קידום תחום תכניות המפגשים, נדרש מחקר נוסף על השפעת התכניות על המשתתפים, כולל תכניות ממעגל שני שאינן נכללות במחקר זה.
3. יש צורך ליצור חיבור הדוק יותר בין הארגונים הפועלים בתחום ויצירה של המשגה ומסד נתונים משותפים כדי לחזק הן את המחקר והן העשייה החינוכית בתחום.

למיפוי בעברית

למיפוי באנגלית

הפוסט תוכניות מפגש ישראל -תפוצות הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

מרכז ספיר התבקש על ידי ארגון הלל ישראל לבחון את השפעתו של קמפיין פירסומי שנערך במכללת ספיר במטרה להעלות את המודעות של סטודנטים מהמכללה ליהדות התפוצות בכלל וליהדות ארה"ב בפרט.

הרעיון היה ליצור קמפיין שיורכב ממודעות מעוצבות, רול אפים, שלטים אלקטרונים, שלטי תחבורה ציבורית ועוד, שיחזקו את  התודעה בקמפוס וינחיל ידע בסיסי אודות יהדות התפוצות וחשיבות הסולידריות בין שני חלקי העם היהודי.

התקווה הייתה לייצר שכבה רחבה וחדשה של סטודנטים ישראליים אשר ייחשפו לראשונה לעולם המושגים הקשור ליהדות התפוצות, יצברו ידע רלוונטי, יביעו עניין, יגלו אכפתיות אשר תניע אותם לפעולה ובכך – יתרחב משמעותית מעגל המעורבות והעשייה לגישור על הפער בין שני חלקי העם. הקמפיין הינו פרויקט של הלל ישראל בשיתוף יוזמת 'עמיוניטי' של הסוכנות היהודית ופדרציית ניו-יורק, והוא נועד להיות פיילוט לבחינת ההשפעה שלו בתקווה להרחיבו לקמפוסים נוספים בהמשך.

מרכז ספיר ביצע הערכה של השפעות הקמפיין.

ממצאי המחקר מעלים שההשפעה המקווה של הקמפיין לא הושגה. הועלו פרשנויות שונות לתוצאות אלה והמלצות להנהלת הלל ישראל, בהן: חידוד המסרים הנגזרים מהתוצרים המצופים, הרחבת משך הזמן של הקמפיין, שילוב הקמפיין בתוך עשייה נוספת המעוררת גלים בקמפוס ועוד.

הפוסט מחקר על עמיות יהודית במכללת ספיר הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.