בתקופת ההגבלות והסגר הראשון שהתקיימו בישראל בשל נגיף הקורונה, מבוגרים דוברי רוסית רבים שהו בבית וחיפשו תכנים חדשים ומעניינים לצריכה באינטרנט. במקביל, מרצים רבים מתחום היהדות הישראלית, המתמחים בקהילת דוברי הרוסית נותרו ללא במה לפעילותם.  

לאור זאת, פיתחו מרכז ספיר ובית התפוצות סדרת הרצאות וירטואליות ברמה גבוהה בשפה הרוסית בנושאי יהדות ישראלית. את ההרצאות העבירו מרצים ממגוון זרמים שהציגו קשת דעות רחבה ופלורליסטית בנושאי יהדות ישראלית.

ההרצאות התקיימו בתדירות של פעמיים בשבוע, בשעות אחה"צ בפלטפורמת זום ושידור ישיר בעמוד הפייסבוק של בית התפוצות בשפה הרוסית.

להלן מדגם מרצים ונושאים:

1. שלמה וסקבויניק – יהודי / ישראלי – מרכיבי התרבות הישראלית העכשווית
2. יהודית גרוס – מבט אוניברסלי על החגים היהודיים: חשבון נפש,אדם לחברו, אדם לטבע
3. שלום בוגסלבסקי – חילונים אבל אחרים: הבדלים בין יהדות חילונית של ברה"מ לבין יהדות חילונית אשכנזית ישראלית
4. זאב וולקוב – קווים לדמותה של יהדות אודסה
5. אליאונורה מיטניצקי – עולמה של האישה היהודית ונשים יהודיות בעולם; דמויות של נשים יהודיות מימי התנ"ך ואילך
6. יוסף חרסונסקי – עולמו של החרדי המודרני; כיצד נוצר המושג 'חרדי', מה הבדלי הגישות בין זרמי החרדים השונים ואיך נראים חרדים בעידן דיגיטלי
7. מקס לסבוי – "כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו" – אתרים היסטוריים והקשר שלהם לתנ"ך
8. בני מינץ – מפת ירושלים החילונית הקדושה
9. אירנה קודמן – קיבוץ קומונה וכוחה של אהבה. סיפור ההתיישבות בקרים דרך סיפורה של משוררת חלוצה שנדדה מהיישוב בא"י לקרים
10. סשה קלאצ'קינה – יהדות חילונית- מה הקטע? מה זה בדיוק 'יהודית חילונית'? מי הם 'יהודים חילוניים' וכיצד נוצר מושג זה
11. אלכסנדרה מנדלבאום – מקומה של אומן בפולחן הישראלי העכשווי

הרצאה לדוגמה:

הפוסט 'איזום' – תרבות יהודית-ישראלית ברוסית הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

תוכנית זו מבקשת לעודד את בוגרי המכון למנהיגות של גשר,  כ- 280 בעלי עמדה והשפעה בכל תחומי החברה, ליצור תוכניות מגוונות שמחזקות חיבורים בין יהודים ממגזרים שונים  בישראל.

הפרויקט מבוסס על ההנחה שפעילות הבוגרים בתחום השפעתם ומומחיותם תוביל ליוזמות מותאמות לקהל היעד, תגדיל את ההשפעה ותרחיב את מעגלי השיח והחיבור בין קבוצות ומגזרים שונים בחברה.

מטרות

1. הגדלת היקף היוזמות החברתיות והפרויקטים המיועדים לחיבורים בין מגזריים.
2. הרחבת מעגלים של יהודים ישראלים ממגזרים שונים, הנפגשים עם ה'אחר', פגישות משנות תפיסות הדדיות.
3. עידוד עמיתי גשר למנהיגות לפעול בזירות ההשפעה שלהם למען חיבורים בין יהודים בישראל.  

קהל היעד

קהל היעד של התכנית הם מעגלי השייכות וההשפעה של   בוגרי 'מכון גשר למנהיגות' הפועל ליצירת חיבור בין חלקיו השונים של העם היהודי בארץ ובתפוצות. (ממשל, תקשורת, חינוך, צבא ומשטרה, אקדמיה, תרבות וכו'). זאת, באמצעות טיפוח והכשרת מנהיגים, משפיענים ומובילי דעת קהל בישראל וקידום פרויקטים במעגלי ההשפעה שלהם, בהובלתם.

תוצאות

מדגם פרויקטים שנוצרו על ידי העמיתים במסגרת התכנית

הפוסט מחוויה לעשיה הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

תכנית שריגים קמה על ידי תנועת המושבים כדי לחזק את קהילות המושבים דרך חיבור אל התרבות והמורשת היהודית -ישראלית – מושבית. התכנית המובילה של שריגים הייתה 'החממה', בה הוכשרו פעילים קהילתיים להכרות מעמיקה עם התרבות היהודית-ישראלית, לשימוש בכלים של בינוי קהילתי ולחיבור בין שני אלה.

מתוך ההנחה שההכשרה בחממה הכרחית אך לא מספיקה כדי שהשינוי יקרום עור וגידים, חבר מרכז ספיר לתכנית, במטרה לסייע לפעילים ליישם את הנלמד במציאות הייחודית של כל מושב, באמצעות ליווי מקצועי. כחלק מתהליך ההטמעה והליווי המושבי נערכה  השתלמות מקצועית למלוות המושבים שליוותה את התהליך שהן הובילו, ואפשרה להן להתמודד עם  המורכבות שבין תיאוריה למעשה ולחזק את יכולתן להוביל את המהלך.

בנוסף, תועד התהליך כולו ונכתב מודל לליווי קהילתי כגון זה, שביקש להצביע על השלבים השונים של הכשרת המלוות ושל הליווי עצמו, ועל המורכבות שבין תיאוריה למעשה.

קהל היעד

מושבים ברחבי הארץ, ובתוכם פעילים קהילתיים ומלוות הקהילה.

מטרות

1. ליווי והנחייה של קהילות מושב בבנייה של תכניות קהילתיות המחוברות ללוח השנה היהודי-ישראלי ומחזקות את החוסן הקהילתי.
2. בנייה של תוכנית הכשרה מקצועית למלוות קהילה.
3. יצירת מודל עבודה של ליווי קהילות מושביות ואחרות לחיזוק הקהילה דרך תרבות יהודית-ישראלית.

תוצאות

בכל אחד מהמושבים התקיים תהליך עבודה עם הפעילים שהוביל ליצירה של תוכניות שונות ששמו דגש על עשייה עצמית של חברי הקהילה, חיבור בין אנשים בקהילה, וחיזוק המסורות המקומיות.

מסיבות שונות התכנית נסגרה, ומשום כך בחלק מהמושבים נעצרה גם הפעילות ותהליך הליווי.

להלן חלק מהמושבים והתהליכים שנוצרו בהם

הפוסט ליווי קהילתי הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

למנבטה התקבלו תשעה מיזמים של ארגונים או יזמים פרטיים שחברו לארגונים קיימים, אשר מבקשים להקים יוזמה קהילתית, תכנית ההכשרה תוכננה ל- 10 מפגשים, ובמקביל כל אחד מהמיזמים קיבל מנטור/ית לליווי מקצועי והנחיה אישית.

מטרות

1. טיפוח יזמים חברתיים ליצירת תכניות חדשניות בתחום התרבות היהודית ישראלית
2. עידוד דרכים חדשניות לעיסוק בשאלות של תרבות היהודית -ישראלית.
3. יצירת קהילת יזמים פעילה ומקורית שתוביל את תחום ההתחדשות היהודית בירושלים לשלב הבא.

קהל היעד

1. יזמים וארגונים ירושלמים
2. קהילות ויחידים בירושלים

תוצרים מצופים

המשתתפים מתחילים את המנבטה עם רעיון למיזם ובמהלכו מצופים לפתח אותו, להתחיל בהתנסות, למצוא שותפים ומימון ולצאת לדרך.

המיזמים שפותחו

1. 'וצמחת בחגיך', יזם – מורן פלד: בית מדרש להתפתחות אישית בהשראת חגי ישראל, שמיועד למבוגרים, אנשי חינוך, המבקש להשתמש בחגי ישראל כבסיס לצמיחה אישית וקהילתית. חיבורים: קרן תל"י.
2. 'הזרם', יזם – אורן וינטראוב: פלטפורמה ליצירת מפגשים ואירועים מגוונים באוריינטציה קהילתית ברחבי העיר, לצעירים ולסטודנטים מתוך רצון לחבר אותם לעיר ולעודד אותם לעשייה אקטיבית קהילתית.
   חיבורים: עמותת 'טנא ירושלמי'.
3. בית מדרש העוסק בצניעות וסוגיות מגדר, יזמת – תניה רגב: מטרת המיזם היא לקיים שיח לאנשי חינוך בחמ"ד ואח"כ גם בקבוצות מעורבות, עם נשות חינוך מהחינוך הממלכתי סביב יהדות ומגדר, בדגש על צניעות והיחס לגוף. כרגע מתוכנן בית מדרש לצוותי בתי ספר ובית מדרש למנהלי/ות מסגרות חמ"ד וממלכתי.
4. עלייה לרגל ירוקה, יזמת- מירב פישמן: יצירת מודל של 'עליה לרגל' לירושלים ששמה דגש על החיבור בין אתרי המורשת העתיקים לבין הכרות עם ההיבטים החברתיים, כלכליים ואקולוגיים של העיר.
   חיבורים: יזמים.ות שותפים.ות.
5. 'זוהי כתובתכם', יזמת – נטלי דהרי בן נמר: בנייה של אתר ייעודי שייתן לזוגות המעוניינים להינשא מגוון של אפשרויות לקיום הטקס וינכיח את הנוסחים השונים של כתובות, טקסים ומסמכים בעלי תוקף הילכתי נוספים, במרחב הווירטואלי, ויאפשר לזוגות לבחור ולעצב לעצמם את כתובתם מתוך המורשת מחד וערכיהם מאידך.
6. 'נביעה', יזם -אביעד בלום: חיבור בין גוף לנפש באמצעות לימוד, יצירה ומפגש קהילתי. המיזם פועל בשני מימדים: מתחם סדנאות בירושלים שישלב בתוכו תחומים של מדיטציה, דמיון, ריקוד ושיעורים ששואבים מהמקורות, ושיעודד יצירה של חיבורים בין המשתתפים, ובנוסף, פסטיבלים יהודיים- רוחניים- אומנותיים. בשל הקורונה המיזם הוקפא.
7. הצמחת יצירה אמנותית השואבת מספר הזוהר ומתורת הסוד, יזם – טל בן דוב: חיבור מתבקש בין עולם הזוהר לעולם היצירה, המיועד לאוהבי ספר הזהר, לאמנים וליוצרים. הרעיון ייושם באחת הדרכים הבאות: בית מדרש יוצר \ חממת יצירה זוהרית \ תערוכות או הופעות.
   חיבורים: עמותת 'זוהר חי'.
8. 'לעבור את המסך', יזמים – שעיה פורסטנברג ויצחק סברדלוב: מפגש בין עולמות של בני ובנות נוער יוצאי ברה"מ לשעבר ואתיופיה, תוך כדי יצירת סרטים משותפים המבוססים על סיפורים אישיים, משפחתיים וחברתיים. המיזם יעסוק בסוגיות היסוד של חווית ההגירה ובגיבוש הזהות מתוך מפגש עם האחר.
   חיבורים: מינהל קהילתי יובלים, מלי"ץ, גשר , שכונ"צ.
9. בית מדרש וירטואלי, יזמת – נועה טל: לימוד מונחה דרך אתר ייעודי על קהילתיות ושייכות באמצעות טקסטים מהתרבות העברית החדשה המיועד למנהלים ולרכזים חינוכיים ממרכזים קהילתיים בירושלים, בישראל וברחבי העולם. המיזם מקווה להעניק למשתתפים כלים לעבודה קהילתית וחיזוק של תחושת השייכות (הקהילתית והלאומית) והבנת חשיבותה.
   חיבורים: JCC עולמי וארגונים נוספים חברי רשות הרבים.

הפוסט המנבטה הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

פיתוח המודל כולל  התייחסות לשתי אפשרויות של יישום:

1. מודל עירוני – במסגרתו גרעין של צעירים, בוגרי מסגרות חינוך שונות של המדרשה באורנים, מתיישבים יחד באזור עירוני ויוצרים חיי קהילה יהודית-ישראלית המיועדים גם לשכנים ולקהילה הסובבת.  
2. מודל כפרי בו מטפחים את חיי הקהילה והתרבות היהודית מתוך הכוחות המקומיים.

האתגר הוא ליצור מרחבים יהודים-ישראלים חדשים ומגוונים, שהקהילה במרכזם המאפשרים ליחידים עוגן של זהות, שייכות ומחויבות. ובהמשך ליצור רשת של קהילות ישראליות החולקות ערכים ותחושת שייכות.

מטרות

1. חידוש מושג הקהילה ויצירת מסגרות חברתיות-אורגניות בהן יחידים ומשפחות יכולים לבטא את כישוריהם, לממש את ערכיהם, לתת ולקבל, ליצור, ולהשתייך.
2. עידוד צעירים ליצירת חיי קהילה שמשפיעים על סביבתה.
3. פיתוח חיי תרבות ושיח יהודי-ישראלי בדרך פלורליסטית, מגוונת ומכילה.
4. הכשרת פעילים ומנהיגות, שיובילו את חיי התרבות היהודית-ישראלית במערכות החינוך, בקהילות ובמרחב המועצתי.

קהל היעד

• צעירים בוגרי מסגרות חינוכיות של המדרשה באורנים
• קהילות עירוניות וכפריות
• ישראלים המבקשים חיי קהילה

תוצרים מצופים

הפרויקט מבקש לייצר חיי קהילה פעילים, המשפיעים על סביבתם ויוצרים מעגלי השתייכות. פותחו שני מודלים – עירוני וכפרי, המיועדים לשכפול והפצה במקומות נוספים  ברחבי הארץ.

תהליכי עבודה

חיפה

רעיון האקוסיסטם צמח מתוך קהילת צעירים (קהילת כרמל) בוגרי תכניות צעירים של המדרשה, שהתיישבה בשכונת הדר בחיפה והחלה לפעול בה כדי לחזק את השכונה הן בדאגה למשאבי עיריה ומדינה והן בתחושת השייכות דרך חגיגות חגים, קבלות שבת, בתי מדרש ועוד. יחד עם תכניות צעירים נוספות שמפעילה המדרשה בשכונה ובעיר (שנת שירות, מכינה ועוד)  מהווה הקהילה את הבסיס ממנו צמח המודל.

מועצה אזורית מטה-אשר

במועצה זו צומח המודל ומשלב תוכניות חינוכיות של המדרשה (מכינה קד"צ וכדומה) עם  תוכניות חינוכיות-קהילתיות (קורס מנחי בתי מדרש, תוכניות מנהיגות יהודיות ישראליות במועצה, עבודה עם הדרג המקצועי המחלקות השונות) ופיתוח תוכניות בתי מדרש, חגים, קבלות שבת, שנת מצווה וטקסים, מתוך רצון לחזק את חיי התרבות והשיח היהודי-ישראלי הפלורליסטי.

הפוסט אקוסיסטם ישראלי הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

החממות מכשירות את המשתתפים הן בתחום הייזום והבינוי הקהילתי בו הם מקבלים כלי עבודה והן בתחום התרבות היהודית-ישראלית בה הם עוסקים בבירור שאלות של זהות ושייכות.

בשנת הפיילוט התקיימו שלש חממות בשלש רשויות מקומיות בהן פועלת תכנית ניצנים: במועצה האזורית עמק חפר עם 'יוזמת זית', בחולון  עם תכנית 'חיבורים' ובמועצה האזורית חוף הכרמל עם 'חופים'.

מטרות

1. חיזוק התשתית של יוזמות קהילתיות -יהודיות -ישראליות ברחבי הארץ
2. הכשרת פעילים ויזמים מקומיים לעשייה בתחום התרבות היהודית-ישראלית
3. יצירת פרויקטים קהילתיים שבמרכזם תרבות יהודית-ישראלית – קהילתית

קהל היעד

1. יזמים בנשמה 'בעלי חלומות'
2. בעלי אוריינטציית הנהגה והובלה
3. בעלי עמדות מפתח ברשות
4. תושבים בקהילה בוגרי תכניות מובילי קהילה/ הכשרה, ו/או הנחיה

תוצרים מצופים

משתתפי החממה מצופים ליצור תוכניות קהילתיות של תרבות יהודית ישראלית בהתאם לאופי הקבוצה והקהילות בהן פועלים. פרויקטים נבחרים זוכים לתמיכה של התכנית לפי הקריטריונים הבאים:

1. תוכניות חדשניות היכולות להוות השראה לתוכניות נוספות
2. הרחבת מעגלים – חיבור של א.נשים חדשים לשיח התרבות היהודית -ישראלית-קהילתית
3. לפחות תכנית אחת המיועדת לקהל של מאות משתתפים
4. חיבור של גורמים חדשים ברשות המקומית
5. רלוונטיות והשפעה רחבה ואפקטיבית.

תוצאות

בתכנית הפיילוט של החממה בשיתוף עם יוזמת זית בעמק חפר פותחו התוכניות הבאות:

הפוסט מיזם החממות הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.