תנועת תרבות פועלת משנת 2006 ביצירה וביסוס של תרבות יהודית וישראלית בפריפריה הגאו-חברתית בישראל, מתוך הבנה שההתיישבות והפעולה של אמנים ואנשי תרבות באזורים אלה הנה המשימה הציונית והחלוצית של המאה ה-21. דרך פעולה תרבותית ואומנותית התנועה מבקשת להעמיק את הליבה התרבותית המשותפת, לגשר על שסעים חברתיים, ולאפשר גישה שוויונית לחינוך, תרבות ואמנות. בקהילות התרבות ביישובים מתקיימים קשרי יצירה רב דוריים והן כוללות ילדים, נוער, צעירים, בוגרים וקשישים.

לתוכנית שלושה נדבכים:

1. הכשרת מנחים להנחיית בתי המדרש הקהילתיים
2. הקמת בתי מדרש קהילתיים בשלושה מוקדים עירוניים בהם פועלות קהילות יוצרים של תנועת תרבות. בתי המדרש יכללו 20 מפגשים לאורך חצי שנה, ואחת לחודש יתקיים בית מדרש ארצי. בבתי המדרש ילמדו נציגים נבחרים מתוך הקהילות. כלל הקהילות של תנועת תרבות, יחשפו לתהליך הלימודי ולתוצריו, בשני סמינרים משותפים.
3. יצירת יוזמות ואירועי תרבות מקומיים למעגלי השנה בהשראת הלימוד בבתי המדרש.

מטרות

1. הכשרה רעיונית לחיזוק חברי הקהילות המשימתיות של תנועת תרבות אשר חיים ופועלים בפריפריה הגיאו-חברתית של ישראל.
2. הקניית ידע וכלים בתחומי יהדות, ציונות, חינוך, התיישבות וקהילה.
3. הרחבת החשיפה של תכני תרבות יהודית ישראלית לקהילה העירונית הרחבה, וטיפוח הלכידות החברתית על ידי יצירת יוזמות ביישובים בפריפריה.

תוצרים מצופים

• קיום שישה אירועי תרבות ואומנות בלכבוד חגי תשרי במוקדים עירוניים בהם פועלות קהילות המשימתיות של תנועת תרבות.
• פיתוח תוכנית שנתית של אירועים בהשראת התרבות היהודית ישראלית, במוקדי הפעילות.

הפוסט הכשרת הלבבות הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

המכינות בכללן מבקשות להשפיע על החברה הישראלית, ולחזק אותה כחברה צודקת, סובלנית ורבגונית, יהודית ודמוקרטית, מתוך תקווה ואמונה בשינוי. הן עושות זאת באמצעות פיתוח מנהיגות איכותית מקרב צעירים בוגרי י"ב.

אנו מבקשים, באמצעות המודל החדש,  להרחיב עוד את ההשפעה על החברה הישראלית למעגלים נוספים הקשורים למכינות ומחוברים לערכיהן ואמונתן. קהילות ההורים יאפשרו להורים להכיר לעומק את השפה הערכית של המכינה בה לומדים ילדיהם, להכיר הורים מרקעים תרבותיים וגאוגרפיים שונים וליצור חיבורים משמעותיים לעצמם ולחברה הישראלית.

מטרות

1. פיתוח מודל של קהילה יהודית-ישראלית מקוונת-משולבת משמעותית מבוססת מכינת קד"צ
2. הרחבת מעגל ההשפעה של המכינות  הקד"צ החילוניות והמעורבות על החברה הישראלית
3. מתן מענה לצורך של אנשים בְּקהילה
4. חיזוק הקשר של הורים למכינה / למדרשה והעמקת השותפות ביניהם

מבנה התוכנית

המודל פועל במכינת חנתון ויתרחב בעתיד למכינות נוספות. התוכנית בחנתון תכלול מספר מרכיבים, שיתבססו על 'תורה', 'עבודה' ו'גמילות חסדים', בהמשך תפתח כל מכינה את מרכיבי התוכנית שלה.

קהילה לומדת –בית-מדרש מקוון של שעתיים וחצי אחת לשבועיים, בפדגוגיה המכונה "למידה משייכת", כדי ליצור קשר אנושי חי וחם בין חברי וחברות הקהילה ולבסס במרכזה תוכן רוחני-לימודי-ערכי-רלוונטי.

מפגשי 'מולד ירח' אחת לחודש הפתוחים גם לקהל הרחב.

מספר מפגשים פנים אל פנים  כולל סיורים משותפים היוצרים חיבור לשאלות של זהות ושייכות, מפגשים בצמוד לערבי הורים במכינה ועוד.

שבת משותפת

עשיה חברתית – פעילות של קהילת ההורים  במקביל לעשייה החברתית של המכינה בשבוע ייעודי בתוכנית השנתית של המכינה. הקהילה תבחר בעשיה וחבריה יובילו פעילות זו.

"איכפתיה" – תשומת לב (אמפתיה) בין חברי הקהילה לאירועי חיים וצרכים שונים, שיביאו לעשיית חסד פנים-קהילתיות – באחריות חברי הקהילה.

קהל היעד

1. הורי 50 חניכי וחניכות מכינת חנתון על פי בחירתם (בשלב הפיילוט)
2. הורים של חניכים וחניכות ב- 40 מכינות כלליות ומעורבות הפועלות בארץ ובהן  כ- 2200 חניכים  בכל שנה.
3. על פי המתוכנן, בכל שנה יתווספו הורים ממחזורים חדשים וכך תגדל הקהילה ותתרחב.

הפוסט קהילת הורים הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

רוב בני ובנות הנוער לומדים בבתי ספר נפרדים מגזרית, ובאים במגע שטחי מאוד עם בני נוער ממגזרים אחרים, וכך הידע שלהם על 'אחרים' מגיע מאמצעי התקשורת או הרשתות החברתיות בלבד. מציאות זו גורמת לתחושות של ניכור, זרות וחולשה חברתית ומסכנת את הקיום של חברה ישראלית משותפת.

'מנהיגות נוער מחברת' היא תוכנית שפועלת בשיתוף הרשויות המקומיות ובתי הספר, ומטרתה לעודד מפגש, הכרות ועשייה משותפת למען החברה בישראל.

התוכנית פועלת בחמש רשויות מקומיות, בכל אחת מהן משתתפים בתהליך תלמידי כיתות י-יב, מבתי ספר דתיים וחילוניים.

תמיכת מרכז ספיר בתוכנית מאפשרת ליווי מחקרי לפרויקט, שיסייע להפקת לקחים מהפעלתו ברשויות נוספות.

מטרות

1. קידום חיים משותפים, ערבות הדדית, שיתופי פעולה ויחסי מכבדים בין התושבים במרחב הרשותי-מקומי
2. צמצום סטריאוטיפים ובמקומם היכרות ויצירת הערכה הדדית, קירבה ותחושת שותפות ושייכות זה לזה. כל זאת מתוך שאיפה ליצור עתיד משותף המבוסס על מכנה משותף.
3. מתן כלים מעשיים והנעה לפעולה לקידום חיים משותפים במרחבים העירוניים המשותפים
4. טיפוח מנהיגות נוער מקומית שתחבר בין הגוונים השונים ותוביל לעשייה משותפת

מבנה התוכנית בכל רשות

חלק א'- מפגש מורים– סדנה ושיחה מקדימה למורים מבתי הספר השונים

חלק ב'- סמינר מפגש– סמינר בן שלושה ימים המפגיש את התלמידים מבתי הספר המשתתפים ברשות(3-4 בתי ספר ממגזרים שונים). הסמינר כולל לימוד, בירור זהות, דיון על נקודות השוני והדמיון ועל חיים משותפים.

חלק ג'- קורס מנהיגות– מבין התלמידים והתלמידות שמשתתפים בסמינר, נבחרת קבוצה מצומצמת של בעלי ובעלות כישורי מנהיגות. קבוצה זו משתתפת בקורס הכשרה נוסף, העוסק במנהיגות נוער, ובהכרת כלים ליצירת מפגש וחיבור בקהילה והופכת למנהיגות הפרויקט..

חלק ד'- עשייה חברתית בקהילה– קבוצת המנהיגות פועלת יחד לקידום פרויקט חברתי משותף, המחבר בין מגזרים ומשפר את מרקם היחסים בקהילה בה הם חיים. הקבוצה מקבלת ליווי והדרכה מצוות הפרויקט ומהרשות המקומית.

קהל היעד

בתי ספר מזרמי חינוך שונים בחברה הישראלית. כיתות י – י"ב מחמש רשויות שונות: ירוחם, בית שאן, נהריה, כפר סבא ואשקלון.

הפוסט מנהיגות נוער מחברת הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

נעה פלר וחגית ברטוב

2022

עולם היהדות הישראלית פועל כבר למעלה משלושה עשורים, ובמהלכם פּוּתח מגוון, גדול של תכנים, של דרכי עבודה, של מסגרות ושל מתודולוגיות חדשות, והתרחבו מעגלי המעורבים בשדה זה.

בשנים האחרונות שואף מרכז ספיר לתרבות ולחינוך יהודי להרחיב עוד את המעגלים הללו, לתרום לפיתוח דרכים ומרחבים חדשים בהם תבוא לידי ביטוי התרבות היהודית ישראלית ולהגביר חשיפה של תרבות זו, על שלל היבטיה, לקהלים חדשים. מתוך מגמה זו, פותח 'מודל החממות', המכוון ליצירת מעגלי מעורבות חדשים ולפיתוח שירותים חדשים בשדה התרבות היהודית ישראלית.

מודל הפעולה הראשון של חממת יזמות בשדה היהדות-הישראלית עוצב בשותפות של מרכז ספיר עם תכנית "ניצנים", בהובלת אלי גור. החממות קמו ופעלו מתוך רצון לחדש את העשייה, לפתח דרכים חדשות בהן תתבטא התרבות היהודית ישראלית ולפנות לקהלים חדשים. חממות היזמות הראשונות פעלו במסגרת רשויות "ניצנים". מאז, פעלו (ופועלות) חממות יזמות ולצידן פרויקטים – תוצרי חממות אלו ברחבי הארץ.

המודל שלפניכם מסכם את הידע שנצבר עד כה.

להורדת מודל החממות לחצו כאן

הפוסט חממות יזמות – מודל פעולה הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

התוכנית החלה לפעול בקמפוסים בשנת 2022 וכוללת קבוצות 'לימוד ומעשה' לסטודנטים ישראליים, עם פוטנציאל להפוך לסוכני שינוי, בשישה עד שמונה מפגשי לימוד והעמקה וסמינר סוף שבוע ארוך לומדים הצעירים על עמיות יהודית, פוגשים צעירים יהודים מהתפוצות, ומקבלים כלים להנחיה ולהעברת הרעיונות הלאה.

מטרות:

1. לחזק קשרים בין צעירים ישראלים לצעירים יהודיים בתפוצות
2. לעורר מודעות בקרב ישראלים לחשיבות העיסוק בתחום
3. להעמיק את ההיכרות של צעירים ישראלים עם קהילות יהודיות ברחבי העולם  ועם מגוון ביטויים של זהות יהודית בימינו
4. ליצור הזדמנויות לצעירים להעמיק בתחום ולעסוק בו מהיבט חינוכי, דיגיטלי וציבורי

קהל היעד

1. סטודנטים וסטודנטיות באוניברסיטאות
2. צעירים בתוכניות מעצבות זהות, קדם צבאיות או דומות.

תוצרים

בוגרי הקבוצות מעבירים מפגשים בנושא ישראל – תפוצות למסגרות לבוגרי תיכון כמו מכינות, שנת שירות, מסע ישראלי, תוכניות 'מסע' וכו'.
בנוסף מצופה מבוגרי הקבוצות ליצור אירועים ותוכן במפוסים סביב נושא עמיות יהודית.

הפוסט פוקוס על עמיות – צעירים יוזמי שינוי הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

מטרתו של המיזם לעורר מודעות, אחריות ומחויבות לפועלי בניין בישראל, שרבים מהם נפגעים בתאונות עבודה בשל זלזול של הקבלנים, חברות הבניה בתקנות הבטיחות.

הפרויקט האיר את המחויבות של המסורת וההלכה היהודית לצדק חברתי ולדאגה לעובדים בכלל ולעובדים 'השקופים' כמו פועלי הבניין, בפרט.

הפרויקט כלל כמה מהלכים שקידמו את מטרותיו:

• ציור קיר המשתמש בטקסט יהודי כדי להעביר את המסר של הפרויקט – צויר על קיר גדול בשכונת תלפיות בירושלים, ציור הקיר מעורר מחשבה על זכויותיהם של פועלי הבניין ועל החובה של החברה כולה, להבטיח זכויות אלו. הציור נותר במקומו והוא חלק מהנוף העירוני באזור המסחר והתעשייה המרכזי של ירושלים.
• סביב ציור הקיר התקיימו מפגשי לימוד חינוכיים לקהלים מגוונים, שעשו שימוש במקורות יהודים ובידיעות חדשותיות כדי להעביר את המסר למשתתפים.
• הוכנו דפי מקורות וחוברות לימוד על זכויות עובדים, אחריות אזרחית למניעת תאונות וכבוד האדם, המדגישים את המחויבות של המסורת היהודית לעובדים, לכבוד האדם, לאחריות הדדית בחברה ועוד. חומרי הלימוד הוכנו עבור קהלים שונים כולל רבנים מישראל ומצפון אמריקה, תלמידי תיכון, פעילים חברתיים והציבור.
• צוות הפרויקט עבד ישירות עם פועלי בניין כדי להבטיח את זכויותיהם.

הפוסט פועלי צדק הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

החממה נועדה לעודד תושבים נוספים מגן יבנה להצטרף לעשייה היהודית-ישראלית-קהילתית של תכנית 'זיקה' ולהרחיב את מעגלי המתנדבים והמעורבים בתכניות הקהילתיות השונות של 'זיקה'.

החממה שמה דגש על יזמים מקהילות שאינן מעורבות בתוכניות זיקה ועודדה אותם לקחת אחריות על חיי הקהילה שלהם ולרכוש כלים מעשיים ליישום של רעיונות קהילתיים חדשים, באופן מותאם למגוון אוכלוסיות ומגזרים.

תכנית החממה כללה מספר מפגשים על תרבות יהודית ישראלית, הכרות עם מיזמים ויזמים ברחבי הארץ, הכרות וחיבור עם מתנדבים מובילים ב'זיקה' ובנייה של מיזמים קהילתיים.

צוות המנחים והרכזים מלווים ומנחים את המשתתפים בפיתוח המיזמים ובהוצאתם לפועל.

משתתפים

בחממה השתתפו 10-15 תושבי ותושבות גן יבנה, בעלי רקע בהובלה מעשית ורעיונית של פעילות קהילתית, המייצגים מגוון של קהילות ביישוב ובעלי רצון ויכולת ליצור ולהוביל פרויקט קהילתי.

תוצרים מצופים

• מיזמים קהילתיים חדשים
• הרחבת מעגלי המעורבים בתוכניות התרבות היהודית-ישראלית-קהילתית של 'זיקה'

יוזמות שיצאו לדרך בתשפ"ג

הפוסט חממת יזמות בגן יבנה הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

שלושה עשר מפגשי התוכנית בנויים במתכונת בית מדרשית ומשלבים בין לימוד של נקודות מבט על הנפש האדם  – פסיכואנליטית, הגות יהודית, קולנועית, ספרותית ופילוסופית – לבין התנסות גופנית ביוגה, תנועה, מדיטציה ועוד.

מטרת התוכנית היא לטפח בבוגריה תפיסת עולם השואבת השראה ממגוון מקורות מהתרבות היהודית המסורתית והמתחדשת, ורואה בשילוב ביניהם עקרון מהותי, מחבר ומרחיב דעת. זאת, מתוך רצון כי תפיסות אלו ילוו אותם בעשייתם המקצועית והחברתית.

לאחר סיום שנת הפיילוט המשיך הפרויקט לפעול במודל המשלם את עצמו, וכך נפתחו קבוצות של המיזם בירושלים ובתל אביב.

קהל היעד

צעירות וצעירים ירושלמים ותל אביביים (22-40), ממגוון רקעים ותחומי עיסוק (סטודנטים, אמנים, מחנכים, מטפלים, כותבים וכדומה), המתעניינים בנפש האדם, בפסיכולוגיה, בתרבות ובגוף. מהמשתתפים נדרשים סקרנות ועניין בתכנים ונכונות ללמוד בקבוצה (לאו דווקא ידע מוקדם).

תוצרים מצופים

משתתפי התוכנית מתבקשים לכתוב טקסט ספרותי, הגותי או אישי ששואב השראה מתכני הלימוד ומהתהליך הקבוצתי. הטקסטים נאספים לחוברת מעוצבת שמשמשת סיכום של הנלמד והשראה לבאות.

הפוסט רוח ערב הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

חממת האמנים בה מפותחים מיזמי אמנות הצומחים מתוך התרבות היהודית ישראלית, נוצרה מחיבור עם קבוצת אמנים שהתארחה בנווה שכטר בתקופת סגרי הקורונה לעבודה אמנותית משותפת.

החממה מבוססת על ההנחה כי התפישה הרווחת במציאות הישראלית, מבחינה בין היהדות לאמנות כשני תחומים שאין ביניהם קשר. אמנים צעירים רבים רואים ביהדות דבר מה מיושן וסטטי ששייך רק ל"דתיים", ואין בו רלוונטיות לחייהם.

החממה מבקשת לשנות תפיסות אלו ולעודד אמנים לחקור את התרבות היהודית, למצוא את החיבורים הרלוונטיים עבורם ועבור הקהלים שלהם ולפתח שפה אמנותית ששואבת השראה מהתרבות היהודית-ישראלית.

בשנת תשפ"ב עוסקת החממה בנושא הלמידה.

התוכנית כולל 12 מפגשי לימוד ודיון על מקורות ורעיונות מהתרבות היהודית ביחס ללימוד, לצד עיסוק בכלים של יזמות בכלל ושל יזמות אומנותית בפרט. וכן 12 מפגשים ללימוד עמיתים על אומנויות שונות. זאת, בשאיפה שהלימוד ישפיע על היצירה של האמנים בטווח  המיידי ובטווח הארוך.

בנוסף, משתתפי החממה מעורבים באירועים קהילתיים לקהל הרחב סביב מועדי לוח השנה והם מנחים סדנאות לילדים ולמבוגרים, סדנאות המבוססות על החיבור בין אמנים ותרבות יהודית ישראלית.

משתתפים

אמנים צעירים אשר בונים בשנים אלו את שמם המקצועי, וכבר מתחילים להשפיע על קהלים הולכים וגדלים, וההערכה היא כי השפעתם תגדל. האמנים בחממה בתשפ"ב:

1. יאיר מיוחס – צלם
2. מיטל רז – שחקנית ויוצרת עצמאית
3. אדווה ויינשטיין – אמנית פרפורמנס ויוצרת  
4. עלית קרייז – אמנית מייצג ושחקנית ישראלית-אנגלית
5. צבי סהר – יוצר תיאטרון ושחקן
6. איילת גולן  – במאית, בובנאית, כותבת ומורה לתיאטרון
7. רננה רז – רקדנית, כוריאוגרפית היא רקדנית, כוריאוגרפית, שחקנית וזמרת ישראלית.  
8. מורן דובשני – אמנית רב תחומית, יוצרת תיאטרון חזותי ופרפורמנס
9. שי צברי – זמר ומוזיקאי
10. יעל פינקל – שחקנית ויוצרת
11. אופיר יודלביץ  –  כוריוגרף, יוצר, רקדן
12. דפנה קרון – אוצרת, יוצרת, מנהלת אמנותית 

תוצרים מצופים

• יצירת בית לאמנים לפיתוח חשיבה, שפה ויצירה סביב התרבות היהודית-ישראלית
• שלושה אירועי שיא קהילתיים עם כ- 150 משתתפים בכל אירוע (ובנוסף שידור און ליין לרחוקים)

הפוסט חממת האמנים הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

לובי המיליון פועל להשפיע על מקבלי ההחלטות להבטחת ביטחון כלכלי, שוויון זכויות דתיות ואזרחיות וייצוג חינוכי ותרבותי הולם ל-1.2 מיליון יוצאי ברית המועצות ומשפחותיהם.

בשנת 2022 התחילו להתקיים פעילויות המיועדות לקהילת לובי המיליון – שיתוף פעולה של מרכז ספיר עם הלובי, מכוונת לישראלים דוברי רוסית, דור ראשון או שני לעלייה בגילאי 20 -45.

המטרה היא יצירת קהילת ישראלים צעירים דוברי רוסית, העוסקת בזהות ובתרבות ישראלית -רוסית ולומדת את הסיפור והמורשת הלא מוכרים של יהדות ברית המועצות. השתייכות לקהילה היא הדרך לעבור מסיפור אישי פרטיקולרי ליצירת תחושת שייכות לקבוצה בעלת מכנה זהותי משותף.

התכנית כוללת סדנאות לימוד ודיון על ההיסטוריה, התרבות, הספרות והמנהגים של יהדות ברה"מ וחגיגות של מועדים ברוח החגיגות שהיו נהוגות שם, תוך חיבור לחברה הישראלית העכשווית. (חגיגות של 'פורים שפיל', יום הנצחון – 9 במאי, נובי גוד ועוד)

קהל היעד

צעירים ישראלים דוברי רוסית, בגילי 20 -45  בחברה הישראלית, שאינם עוסקים באופן אקטיבי בזהותם/תרבותם הרוסית.

הפוסט קהילת לובי המיליון הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.