המענים נוצרו תוך כדי עבודה בהתאמה לצרכים המשתנים שצצו בשטח, ובמיוחד עם קהילות מפונות מהדרום ומהצפון ששהו בבתי מלון.

משלחות של רבנים, רבות ורבניות, בליווי מוזיקאים הגיעו למלונות, קיימו שיחות אישיות וקבוצתיות עם המפונים, וקיימו טקסי תפילה, שירה ושיתוף עם המפונים.

לצד אלו פותחו תכנים ששימשו את המשלחות בהובלת הטקסים, כולל קטעי קריאה, לימוד, תפילה ושירה משותפת.

בהמשך לעבודה זו, החלה עבודה מעמיקה עם חלק מהקהילות, להמשך ליווי רוחני בשלבי השיקום הארוכים הצפויים להם.

הפוסט ליווי רוחני: תמיכה חירום רבנית הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

בתי המדרש

בית מדרש "עוטף משפחה"
קבוצת לימוד המתכנסת אחת לשבועיים. לתושבי הדרום – אזור הנגב המערבי ועוטף עזה, לדיון במקורות היהודיים סביב המשפחה כעוגן ואתגר בתקופות משבר, וכמנוף לצמיחה מתוך השבר.

בית מדרש 'לומדות מהכאב'
קבוצת לימוד עבור נשים מקהילות עוטף עזה המפונות לים המלח (בארי, סעד וכו'). הקבוצה עוסקת במקורות היהודיים מהמקרא ועד שירה מודרנית כמקורות הכוח עבור נשים יהודיות בכל הדורות.

בית מדרש 'נשי דרומי'
תוכנית שמפגישה בין נשים דתיות וחילוניות מהדרום. 10 מפגשים ללימוד משותף של טקסטים יהודיים ויצירה משותפת לבניית זהות יהודית- נשית- דרומית, בית המדרש התקיים בעין צורים.

הפוסט קהילת ייעוד: משקמים את רוח יישובי הנגב הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

מטרת הפעילות להעניק למשתתפים, הפוגה והנאה באמצעות פעילות אומנותית ויצירתית, ודרך להבעה עצמית בתוך המציאות הקשה והמורכבת שלהם.

אנשי צוות, בוגרים ומרצים מבית הספר מעלה, שרבים מהם איבדו בראשית המלחמה את מקורות הפרנסה שלהם, פעלו בתחילה בהתנדבות ואחר כך בתשלום במלונות שונים בירושלים, בים המלח וברמת רחל.

בכל סדנה השתתפו – 15- 30 משתתפים, לפעילות עומק חווייתית שאפשרה גם שיחה על מציאות חייהם.

הקרנות הסרטים היו מיועדים לקהל רחב יותר, והם כללו הקרנה של סרטים במגוון תכנים של זהות יהודית וישראלית, התמודדות עם שכול וכאב, דילמות מוסריות, תרבות יהודית כהשראה לקולנוע ועוד, ושיחה עם יוצרי הסרטים.

הפוסט קולנוע וזהות בעת מלחמה הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

מטרות:

1. חיזוק הזיקה של חניכי בני המושבים למעגלי הזהות שמקיפים אותם – קהילה, חברה ישראלית, זהות יהודית, עם יהודי.
2. יצירת במה תנועתית לכל חניכה וחניך להיפגש עם זהותם היהודית, המסורת המשפחתית והקהילתית שלהם – כחניכים בתנועה.

במסגרת הפרויקט מפותחים תכנים עבור:

• פעילות חינוכית בישובים כחלק מתכנית ההדרכה:
  • חגים ומועדי ישראל, תוך פיתוח כלים ואופנים לציון החג בקהילה עם כלל שכבות הגיל
  • תוכנית לגיל מצוות
  • העם שלי ואני – תכני שיא סביב סיפורי העליה והמורשת היהודית של העדות השונות שמרכיבות את החברה
• אירועי שיא ופעילויות חוץ-ישוביות (טיולים, סמינרים ועוד)
• מערך הדרכה וליווי מקיף למובילי הפעילות – גרעינרים, מד"בים ורכזים בוגרים.

הפוסט מעגלי זהות הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

המיזם המעודד קהילתיות יהודית-ישראלית, מאתר בכל אזור פעילים קהילתיים אותם הוא מכשיר להובלה של פעילויות המחזקות ערבות הדדית ותחושות שייכות ומשמעות של דיירים ותושבים בשכונות, מתחמי מגורים משותפים ובבנייני מגורים בישראל.

מטרות:

1. חיזוק החוסן הקהילתי היהודי – ישראלי במרחב המקומי/שכונתי
2. שיפור איכות החיים של יחידים, משפחות וקהילות.

בשנת הפיילוט רכזי הפרויקט בכל קהילה אתרו פעילות ופעילים מתאימים, הכשירו אותם ועודדו ליצור פעילויות של קבלות שבת, חגים ועוד. בתקופת המלחמה התקיימו אירועים קהילתיים רבים בבניינים (יבנה) ובשכונות (קצרין) שתרמו לחיזוק החוסן הקהילתי.

הפוסט בניין קהילה – יהדות ישראלית קהילתית בערים הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

בשנת 2023 החלה לפעול תוכנית חינוכית של 'תנועת תרבות' בשיתוף מרכז ספיר וקק"ל, המיועדת לפעילי תנועת תרבות. מטרתה של התוכנית היא העמקת החיבור של האמנים היוצרים, חברות וחברי הקהילות למורשת היהודית, ועידודם לפעול בהשראת התרבות היהודית בחברה הישראלית בת זמננו.

לתוכנית שלושה נדבכים:

1. הכשרת מנחים להנחיית בתי המדרש הקהילתיים
2. הקמת בתי מדרש קהילתיים בשישה מוקדים עירוניים בהם פועלות קהילות יוצרים של תנועת תרבות. (שלושה הוקמו בשנה הראשונה ושלושה בשנה השנייה) בתי המדרש כוללים מפגשים שבועיים לאורך השנה, ואחת לחודש מתקיים בית מדרש ארצי. בבתי המדרש לומדים נציגים נבחרים מתוך הקהילות. כלל הקהילות של תנועת תרבות, נחשפות לתהליך הלימודי ולתוצריו, בשני סמינרים משותפים.
   בשנת תשפ"ד עסקו בתי המדרש בלימוד של טקסטים נבחרים מספר האגדה, ובעיבוד שלהם בדרכים אומנותיות ויצירתיות. בשנה זו, שהייתה שנת המלחמה, מפגשי בתי המדרש היו משמעותיים מאוד למשתתפים, אלו ששרתו במקביל במילואים ואלו שנשארו להחזיק את המציאות המורכבת בעורף. בית המדרש התגלה כקריטי לפיתוח שיח אישי ולעיבוד של חלק מאתגרים של שנה זו.
3. יצירת יוזמות ואירועי תרבות מקומיים למעגלי השנה בהשראת הלימוד בבתי המדרש.

מטרות

1. הכשרה רעיונית לחיזוק חברי הקהילות המשימתיות של תנועת תרבות אשר חיים ופועלים בפריפריה הגיאו-חברתית של ישראל.
2. הקניית ידע וכלים בתחומי יהדות, ציונות, חינוך, התיישבות וקהילה, מתוך רצון להיות בני בית בתרבות היהודית-ישראלית.
3. הרחבת החשיפה של תכני תרבות יהודית ישראלית לקהילה העירונית הרחבה, וטיפוח הלכידות החברתית על ידי יצירת יוזמות ביישובים בפריפריה.

תוצרים

• קבלות שבת ואירועי תרבות ואומנות לכבוד מועדי ישראל (חגי תשרי, טו בשבט, פורים, פסח, ביכורים ועוד) מתקיימים בכל אחד מהמוקדים העירוניים בהם פועלות קהילות המשימתיות של תנועת תרבות.
• תיקון שבועות מרכזי פתוח לקהל, התקיים בכל אחת מהשנים בהן פועלת התוכנית, בהשתתפות מאות משתתפים שלמדו על יצירה ותרבות יהודית ישראלית

הפוסט הכשרת הלבבות הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

המכינות בכללן מבקשות להשפיע על החברה הישראלית, ולחזק אותה כחברה צודקת, סובלנית ורבגונית, יהודית ודמוקרטית, מתוך תקווה ואמונה בשינוי. הן עושות זאת באמצעות פיתוח מנהיגות איכותית מקרב צעירים בוגרי י"ב.

אנו מבקשים, באמצעות המודל החדש,  להרחיב עוד את ההשפעה על החברה הישראלית למעגלים נוספים הקשורים למכינות ומחוברים לערכיהן ואמונתן. קהילות ההורים יאפשרו להורים להכיר לעומק את השפה הערכית של המכינה בה לומדים ילדיהם, להכיר הורים מרקעים תרבותיים וגאוגרפיים שונים וליצור חיבורים משמעותיים לעצמם ולחברה הישראלית.

מטרות

1. פיתוח מודל של קהילה יהודית-ישראלית מקוונת-משולבת משמעותית מבוססת מכינת קד"צ
2. הרחבת מעגל ההשפעה של המכינות  הקד"צ החילוניות והמעורבות על החברה הישראלית
3. מתן מענה לצורך של אנשים בְּקהילה
4. חיזוק הקשר של הורים למכינה / למדרשה והעמקת השותפות ביניהם

מבנה התוכנית

המודל פועל במכינת חנתון ויתרחב בעתיד למכינות נוספות. התוכנית בחנתון תכלול מספר מרכיבים, שיתבססו על 'תורה', 'עבודה' ו'גמילות חסדים', בהמשך תפתח כל מכינה את מרכיבי התוכנית שלה.

קהילה לומדת –בית-מדרש מקוון של שעתיים וחצי אחת לשבועיים, בפדגוגיה המכונה "למידה משייכת", כדי ליצור קשר אנושי חי וחם בין חברי וחברות הקהילה ולבסס במרכזה תוכן רוחני-לימודי-ערכי-רלוונטי.

מפגשי 'מולד ירח' אחת לחודש הפתוחים גם לקהל הרחב.

מספר מפגשים פנים אל פנים  כולל סיורים משותפים היוצרים חיבור לשאלות של זהות ושייכות, מפגשים בצמוד לערבי הורים במכינה ועוד.

שבת משותפת

עשיה חברתית – פעילות של קהילת ההורים  במקביל לעשייה החברתית של המכינה בשבוע ייעודי בתוכנית השנתית של המכינה. הקהילה תבחר בעשיה וחבריה יובילו פעילות זו.

"איכפתיה" – תשומת לב (אמפתיה) בין חברי הקהילה לאירועי חיים וצרכים שונים, שיביאו לעשיית חסד פנים-קהילתיות – באחריות חברי הקהילה.

קהל היעד

1. הורי 50 חניכי וחניכות מכינת חנתון על פי בחירתם (בשלב הפיילוט)
2. הורים של חניכים וחניכות ב- 40 מכינות כלליות ומעורבות הפועלות בארץ ובהן  כ- 2200 חניכים  בכל שנה.
3. על פי המתוכנן, בכל שנה יתווספו הורים ממחזורים חדשים וכך תגדל הקהילה ותתרחב.

הפוסט קהילת הורים הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

רוב בני ובנות הנוער לומדים בבתי ספר נפרדים מגזרית, ובאים במגע שטחי מאוד עם בני נוער ממגזרים אחרים, וכך הידע שלהם על 'אחרים' מגיע מאמצעי התקשורת או הרשתות החברתיות בלבד. מציאות זו גורמת לתחושות של ניכור, זרות וחולשה חברתית ומסכנת את הקיום של חברה ישראלית משותפת.

'מנהיגות נוער מחברת' היא תוכנית שפועלת בשיתוף הרשויות המקומיות ובתי הספר, ומטרתה לעודד מפגש, הכרות ועשייה משותפת למען החברה בישראל.

התוכנית פועלת בחמש רשויות מקומיות, בכל אחת מהן משתתפים בתהליך תלמידי כיתות י-יב, מבתי ספר דתיים וחילוניים.

תמיכת מרכז ספיר בתוכנית מאפשרת ליווי מחקרי לפרויקט, שיסייע להפקת לקחים מהפעלתו ברשויות נוספות.

מטרות

1. קידום חיים משותפים, ערבות הדדית, שיתופי פעולה ויחסי מכבדים בין התושבים במרחב הרשותי-מקומי
2. צמצום סטריאוטיפים ובמקומם היכרות ויצירת הערכה הדדית, קירבה ותחושת שותפות ושייכות זה לזה. כל זאת מתוך שאיפה ליצור עתיד משותף המבוסס על מכנה משותף.
3. מתן כלים מעשיים והנעה לפעולה לקידום חיים משותפים במרחבים העירוניים המשותפים
4. טיפוח מנהיגות נוער מקומית שתחבר בין הגוונים השונים ותוביל לעשייה משותפת

מבנה התוכנית בכל רשות

חלק א'- מפגש מורים– סדנה ושיחה מקדימה למורים מבתי הספר השונים

חלק ב'- סמינר מפגש– סמינר בן שלושה ימים המפגיש את התלמידים מבתי הספר המשתתפים ברשות(3-4 בתי ספר ממגזרים שונים). הסמינר כולל לימוד, בירור זהות, דיון על נקודות השוני והדמיון ועל חיים משותפים.

חלק ג'- קורס מנהיגות– מבין התלמידים והתלמידות שמשתתפים בסמינר, נבחרת קבוצה מצומצמת של בעלי ובעלות כישורי מנהיגות. קבוצה זו משתתפת בקורס הכשרה נוסף, העוסק במנהיגות נוער, ובהכרת כלים ליצירת מפגש וחיבור בקהילה והופכת למנהיגות הפרויקט..

חלק ד'- עשייה חברתית בקהילה– קבוצת המנהיגות פועלת יחד לקידום פרויקט חברתי משותף, המחבר בין מגזרים ומשפר את מרקם היחסים בקהילה בה הם חיים. הקבוצה מקבלת ליווי והדרכה מצוות הפרויקט ומהרשות המקומית.

קהל היעד

בתי ספר מזרמי חינוך שונים בחברה הישראלית. כיתות י – י"ב מחמש רשויות שונות: ירוחם, בית שאן, נהריה, כפר סבא ואשקלון.

הפוסט מנהיגות נוער מחברת הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

נעה פלר וחגית ברטוב

2022

עולם היהדות הישראלית פועל כבר למעלה משלושה עשורים, ובמהלכם פּוּתח מגוון, גדול של תכנים, של דרכי עבודה, של מסגרות ושל מתודולוגיות חדשות, והתרחבו מעגלי המעורבים בשדה זה.

בשנים האחרונות שואף מרכז ספיר לתרבות ולחינוך יהודי להרחיב עוד את המעגלים הללו, לתרום לפיתוח דרכים ומרחבים חדשים בהם תבוא לידי ביטוי התרבות היהודית ישראלית ולהגביר חשיפה של תרבות זו, על שלל היבטיה, לקהלים חדשים. מתוך מגמה זו, פותח 'מודל החממות', המכוון ליצירת מעגלי מעורבות חדשים ולפיתוח שירותים חדשים בשדה התרבות היהודית ישראלית.

מודל הפעולה הראשון של חממת יזמות בשדה היהדות-הישראלית עוצב בשותפות של מרכז ספיר עם תכנית "ניצנים", בהובלת אלי גור. החממות קמו ופעלו מתוך רצון לחדש את העשייה, לפתח דרכים חדשות בהן תתבטא התרבות היהודית ישראלית ולפנות לקהלים חדשים. חממות היזמות הראשונות פעלו במסגרת רשויות "ניצנים". מאז, פעלו (ופועלות) חממות יזמות ולצידן פרויקטים – תוצרי חממות אלו ברחבי הארץ.

המודל שלפניכם מסכם את הידע שנצבר עד כה.

להורדת מודל החממות לחצו כאן

הפוסט חממות יזמות – מודל פעולה הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

התוכנית החלה לפעול בקמפוסים בשנת 2022 וכוללת קבוצות 'לימוד ומעשה' לסטודנטים ישראליים, עם פוטנציאל להפוך לסוכני שינוי, בשישה עד שמונה מפגשי לימוד והעמקה וסמינר סוף שבוע ארוך לומדים הצעירים על עמיות יהודית, פוגשים צעירים יהודים מהתפוצות, ומקבלים כלים להנחיה ולהעברת הרעיונות הלאה.

מטרות:

1. לחזק קשרים בין צעירים ישראלים לצעירים יהודיים בתפוצות
2. לעורר מודעות בקרב ישראלים לחשיבות העיסוק בתחום
3. להעמיק את ההיכרות של צעירים ישראלים עם קהילות יהודיות ברחבי העולם  ועם מגוון ביטויים של זהות יהודית בימינו
4. ליצור הזדמנויות לצעירים להעמיק בתחום ולעסוק בו מהיבט חינוכי, דיגיטלי וציבורי

קהל היעד

1. סטודנטים וסטודנטיות באוניברסיטאות
2. צעירים בתוכניות מעצבות זהות, קדם צבאיות או דומות.

תוצרים

בוגרי הקבוצות מעבירים מפגשים בנושא ישראל – תפוצות למסגרות לבוגרי תיכון כמו מכינות, שנת שירות, מסע ישראלי, תוכניות 'מסע' וכו'.
בנוסף מצופה מבוגרי הקבוצות ליצור אירועים ותוכן במפוסים סביב נושא עמיות יהודית.

הפוסט פוקוס על עמיות – צעירים יוזמי שינוי הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

מטרתו של המיזם לעורר מודעות, אחריות ומחויבות לפועלי בניין בישראל, שרבים מהם נפגעים בתאונות עבודה בשל זלזול של הקבלנים, חברות הבניה בתקנות הבטיחות.

הפרויקט האיר את המחויבות של המסורת וההלכה היהודית לצדק חברתי ולדאגה לעובדים בכלל ולעובדים 'השקופים' כמו פועלי הבניין, בפרט.

הפרויקט כלל כמה מהלכים שקידמו את מטרותיו:

• ציור קיר המשתמש בטקסט יהודי כדי להעביר את המסר של הפרויקט – צויר על קיר גדול בשכונת תלפיות בירושלים, ציור הקיר מעורר מחשבה על זכויותיהם של פועלי הבניין ועל החובה של החברה כולה, להבטיח זכויות אלו. הציור נותר במקומו והוא חלק מהנוף העירוני באזור המסחר והתעשייה המרכזי של ירושלים.
• סביב ציור הקיר התקיימו מפגשי לימוד חינוכיים לקהלים מגוונים, שעשו שימוש במקורות יהודים ובידיעות חדשותיות כדי להעביר את המסר למשתתפים.
• הוכנו דפי מקורות וחוברות לימוד על זכויות עובדים, אחריות אזרחית למניעת תאונות וכבוד האדם, המדגישים את המחויבות של המסורת היהודית לעובדים, לכבוד האדם, לאחריות הדדית בחברה ועוד. חומרי הלימוד הוכנו עבור קהלים שונים כולל רבנים מישראל ומצפון אמריקה, תלמידי תיכון, פעילים חברתיים והציבור.
• צוות הפרויקט עבד ישירות עם פועלי בניין כדי להבטיח את זכויותיהם.

הפוסט פועלי צדק הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

החממה נועדה לעודד תושבים נוספים מגן יבנה להצטרף לעשייה היהודית-ישראלית-קהילתית של תכנית 'זיקה' ולהרחיב את מעגלי המתנדבים והמעורבים בתכניות הקהילתיות השונות של 'זיקה'.

החממה שמה דגש על יזמים מקהילות שאינן מעורבות בתוכניות זיקה ועודדה אותם לקחת אחריות על חיי הקהילה שלהם ולרכוש כלים מעשיים ליישום של רעיונות קהילתיים חדשים, באופן מותאם למגוון אוכלוסיות ומגזרים.

תכנית החממה כללה מספר מפגשים על תרבות יהודית ישראלית, הכרות עם מיזמים ויזמים ברחבי הארץ, הכרות וחיבור עם מתנדבים מובילים ב'זיקה' ובנייה של מיזמים קהילתיים.

צוות המנחים והרכזים מלווים ומנחים את המשתתפים בפיתוח המיזמים ובהוצאתם לפועל.

משתתפים

בחממה השתתפו 10-15 תושבי ותושבות גן יבנה, בעלי רקע בהובלה מעשית ורעיונית של פעילות קהילתית, המייצגים מגוון של קהילות ביישוב ובעלי רצון ויכולת ליצור ולהוביל פרויקט קהילתי.

תוצרים מצופים

• מיזמים קהילתיים חדשים
• הרחבת מעגלי המעורבים בתוכניות התרבות היהודית-ישראלית-קהילתית של 'זיקה'

יוזמות שיצאו לדרך בתשפ"ג

הפוסט חממת יזמות בגן יבנה הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

שלושה עשר מפגשי התוכנית בנויים במתכונת בית מדרשית ומשלבים בין לימוד של נקודות מבט על הנפש האדם  – פסיכואנליטית, הגות יהודית, קולנועית, ספרותית ופילוסופית – לבין התנסות גופנית ביוגה, תנועה, מדיטציה ועוד.

מטרת התוכנית היא לטפח בבוגריה תפיסת עולם השואבת השראה ממגוון מקורות מהתרבות היהודית המסורתית והמתחדשת, ורואה בשילוב ביניהם עקרון מהותי, מחבר ומרחיב דעת. זאת, מתוך רצון כי תפיסות אלו ילוו אותם בעשייתם המקצועית והחברתית.

לאחר סיום שנת הפיילוט המשיך הפרויקט לפעול במודל המשלם את עצמו, וכך נפתחו קבוצות של המיזם בירושלים ובתל אביב.

קהל היעד

צעירות וצעירים ירושלמים ותל אביביים (22-40), ממגוון רקעים ותחומי עיסוק (סטודנטים, אמנים, מחנכים, מטפלים, כותבים וכדומה), המתעניינים בנפש האדם, בפסיכולוגיה, בתרבות ובגוף. מהמשתתפים נדרשים סקרנות ועניין בתכנים ונכונות ללמוד בקבוצה (לאו דווקא ידע מוקדם).

תוצרים מצופים

משתתפי התוכנית מתבקשים לכתוב טקסט ספרותי, הגותי או אישי ששואב השראה מתכני הלימוד ומהתהליך הקבוצתי. הטקסטים נאספים לחוברת מעוצבת שמשמשת סיכום של הנלמד והשראה לבאות.

הפוסט רוח ערב הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

חממת האמנים בה מפותחים מיזמי אמנות הצומחים מתוך התרבות היהודית ישראלית, נוצרה מחיבור עם קבוצת אמנים שהתארחה בנווה שכטר בתקופת סגרי הקורונה לעבודה אמנותית משותפת.

החממה מבוססת על ההנחה כי התפישה הרווחת במציאות הישראלית, מבחינה בין היהדות לאמנות כשני תחומים שאין ביניהם קשר. אמנים צעירים רבים רואים ביהדות דבר מה מיושן וסטטי ששייך רק ל"דתיים", ואין בו רלוונטיות לחייהם.

החממה מבקשת לשנות תפיסות אלו ולעודד אמנים לחקור את התרבות היהודית, למצוא את החיבורים הרלוונטיים עבורם ועבור הקהלים שלהם ולפתח שפה אמנותית ששואבת השראה מהתרבות היהודית-ישראלית.

בשנת תשפ"ב עוסקת החממה בנושא הלמידה.

התוכנית כולל 12 מפגשי לימוד ודיון על מקורות ורעיונות מהתרבות היהודית ביחס ללימוד, לצד עיסוק בכלים של יזמות בכלל ושל יזמות אומנותית בפרט. וכן 12 מפגשים ללימוד עמיתים על אומנויות שונות. זאת, בשאיפה שהלימוד ישפיע על היצירה של האמנים בטווח  המיידי ובטווח הארוך.

בנוסף, משתתפי החממה מעורבים באירועים קהילתיים לקהל הרחב סביב מועדי לוח השנה והם מנחים סדנאות לילדים ולמבוגרים, סדנאות המבוססות על החיבור בין אמנים ותרבות יהודית ישראלית.

משתתפים

אמנים צעירים אשר בונים בשנים אלו את שמם המקצועי, וכבר מתחילים להשפיע על קהלים הולכים וגדלים, וההערכה היא כי השפעתם תגדל. האמנים בחממה בתשפ"ב:

1. יאיר מיוחס – צלם
2. מיטל רז – שחקנית ויוצרת עצמאית
3. אדווה ויינשטיין – אמנית פרפורמנס ויוצרת  
4. עלית קרייז – אמנית מייצג ושחקנית ישראלית-אנגלית
5. צבי סהר – יוצר תיאטרון ושחקן
6. איילת גולן  – במאית, בובנאית, כותבת ומורה לתיאטרון
7. רננה רז – רקדנית, כוריאוגרפית היא רקדנית, כוריאוגרפית, שחקנית וזמרת ישראלית.  
8. מורן דובשני – אמנית רב תחומית, יוצרת תיאטרון חזותי ופרפורמנס
9. שי צברי – זמר ומוזיקאי
10. יעל פינקל – שחקנית ויוצרת
11. אופיר יודלביץ  –  כוריוגרף, יוצר, רקדן
12. דפנה קרון – אוצרת, יוצרת, מנהלת אמנותית 

תוצרים מצופים

• יצירת בית לאמנים לפיתוח חשיבה, שפה ויצירה סביב התרבות היהודית-ישראלית
• שלושה אירועי שיא קהילתיים עם כ- 150 משתתפים בכל אירוע (ובנוסף שידור און ליין לרחוקים)

הפוסט חממת האמנים הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

לובי המיליון פועל להשפיע על מקבלי ההחלטות להבטחת ביטחון כלכלי, שוויון זכויות דתיות ואזרחיות וייצוג חינוכי ותרבותי הולם ל-1.2 מיליון יוצאי ברית המועצות ומשפחותיהם.

בשנת 2022 התחילו להתקיים פעילויות המיועדות לקהילת לובי המיליון – שיתוף פעולה של מרכז ספיר עם הלובי, מכוונת לישראלים דוברי רוסית, דור ראשון או שני לעלייה בגילאי 20 -45.

המטרה היא יצירת קהילת ישראלים צעירים דוברי רוסית, העוסקת בזהות ובתרבות ישראלית -רוסית ולומדת את הסיפור והמורשת הלא מוכרים של יהדות ברית המועצות. השתייכות לקהילה היא הדרך לעבור מסיפור אישי פרטיקולרי ליצירת תחושת שייכות לקבוצה בעלת מכנה זהותי משותף.

התכנית כוללת סדנאות לימוד ודיון על ההיסטוריה, התרבות, הספרות והמנהגים של יהדות ברה"מ וחגיגות של מועדים ברוח החגיגות שהיו נהוגות שם, תוך חיבור לחברה הישראלית העכשווית. (חגיגות של 'פורים שפיל', יום הנצחון – 9 במאי, נובי גוד ועוד)

קהל היעד

צעירים ישראלים דוברי רוסית, בגילי 20 -45  בחברה הישראלית, שאינם עוסקים באופן אקטיבי בזהותם/תרבותם הרוסית.

הפוסט קהילת לובי המיליון הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

יוצאי ברה"מ לשעבר וצאצאיהם מהווים קבוצה גדולה ומשמעותית בחברה הישראלית. עם זאת, גם לאחר שלושה עשורים מאז העלייה הגדולה של שנות התשעים, נותרו בעינן שאלות מורכבות של זהות ושייכות.

מטרת 'פבריקה' היתה להעשיר את הידע והכלים של אקטיביסטים דוברי וחושבי רוסית, כדי לקדם את חקירת הזהות והמורשת התרבותית הייחודית, לבחון דרכים להנכחה של תרבות זאת בתרבות היהודית ישראלית ולרכוש כלים מעולם היזמות החברתית והעסקית. התוצר של התהליך היה פיתוח מיזמים שנותנים קול ונוכחות ליהדות רוסית ישראלית בחברה הישראלית.

המחזור הראשון של החממה יצא לדרך בחורף תשפ"ב בתל אביב. תוכנית החממה כללה 15 מפגשים בהם עסקו המשתתפים בלימוד בית מדרשי, בדיון על שאלות של תרבות ושל זהות, ברכישת כלים ליזמות ובפיתוח יוזמות.

פיתוח היוזמות נעשה בעזרת מנטורים ויועצים שסייעו למשתתפים בבנייה ובהוצאה לפועל של המיזמים.

מטרות

1. לחקור ולייצר את הידע, ואת תחושת השייכות, הזהות והתרבות היהודית, בתוך החברה דוברת הרוסית בישראל.
2. לפתח יוזמות חברתיות ותרבותיות של דוברי רוסית, סביב זהות ותרבות יהודית -ישראלית -ברה"מית
3. לבנות קהילה של יזמים ופעילים דוברי רוסית.
4. לגבש קבוצה בעלת בטחון עצמי וגאווה שעוסקת בעיצוב הזהות והתרבות היהודית – ישראלית מתוך תחושת בעלות.
5. להוסיף קולות חדשים לשדה היהדות הישראלית ולחבר בין דוברי רוסית בישראל לבין הפעילים והמשתתפים בשדה זה.

קהל היעד

1. אקטיביסטים חברתיים דוברי וחושבי רוסית
2. קהילות יוצאי ברה"מ לשעבר

הפוסט פבריקה -קהילה לומדת-יוזמת לדוברי וחושבי רוסית הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

החממה התקיימה בשנה השישית (2021), בה על פי המסורת נוהגים להתכונן לשמיטה. תשעה עשר משתתפות ומשתתפים למדו יחד בשישה מפגשים ובהם: לימוד מקורות סביב נושא השמיטה והערכים שהיא מחזיקה, היכרות עם סוגיות חברתיות-סביבתיות (בדגש על אלו הנוגעות ישירות לאתגרי התקופה הנוכחית) ומפגש עם אנשי עשייה לקבלת השראה לעשייה חברתית המחוברת לאדמה.

המפגש השביעי היה האקתון משותף, לבניית מיזמים לקידום חוסן חברתי בקהילה. המיזמים פעלו במהלך שנת השמיטה (2022)

מטרות

1. קידום עשייה קהילתית משמעותית מתוך חיבור לזהות ולתרבות יהודית-ישראלית.
2. בניית רשת פעילים חברתיים – סביבתיים הפועלים מתוך תפיסה של יהדות ישראלית, לבניית התחום וקידומו.
3. חיזוק המודעות ללוח השנה העברי, בדגש על שנת השמיטה כשנת "שיא" של ערכים כדוגמת מעורבות חברתית, מודעות סביבתית, קהילתיות.  

קהל היעד

סוכני שינוי בחברה הישראלית (בעיקר צעירים), מכלל חלקי הארץ , בעלי רקע מגוון בתחום היהדות.

תוצרים

משתתפי החממה יצרו מיזמים שונים לשנת השמיטה(2022), להלן מבחר מזימים:

הפוסט על פני האדמה – יזמות לשנת שמיטה הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

משתתפי התוכנית הגיעו מרקעים מגוונים מאוד מתוך יישובי הגולן (דתיים וחילוניים), צעירים וותיקים, והמפגש היה מגוון ומרתק.

בסדרה של  אחד עשר מפגשים בני ארבע שעות כל אחד, המשתתפים בחממה עסקו בשלושה תחומי תוכן – תרבות יהודית -ישראלית, יזמות, קהילה, ובשילוב ביניהם.

במהלך התכנית נדרשו המשתתפים לפתח מיזם קהילתי (מהרעיון ועד ליישום), המבוסס על צורך קהילתי ומפותח בליווי וסיוע מנטור מקומי.

מטרות

• חיזוק הקשר של 'עיינות' עם ישובים בגולן, ועידודם לעסוק בתוכן יהודי-ישראלי חדש
• יצירת שפה יהודית ישראלית מתפתחת בגולן.
• פיתוח 'מנוע מחולל' ליצירת פעילות מקומית קהילתית.
• חיבור תושבים נוספים למעגלי הלימוד והעשייה בתחום התוכן היהודי-ישראלי.
• יצירת קבוצת עמיתים לפיתוח תרבות יהודית ישראלית בקהילות.

קהל היעד

1. פעילים קהילתיים בעלי יכולת יוזמה והנעת תהליכים בקהילה, עם עדיפות לצעירים ולשני נציגים מקהילה.
2. קהילות רמת הגולן

תוצרים מצופים

מיזמים שימומשו בלפחות שבע קהילות בגולן, ויחברו אירוע קהילתי לתוכן יהודי-ישראלי תוך חיבור הקהילה וההנהגה הקהילתית למיזם.

הפוסט "המנבטה" – יזמות קהילתית בגולן הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

בתקופת ההגבלות והסגר הראשון שהתקיימו בישראל בשל נגיף הקורונה, מבוגרים דוברי רוסית רבים שהו בבית וחיפשו תכנים חדשים ומעניינים לצריכה באינטרנט. במקביל, מרצים רבים מתחום היהדות הישראלית, המתמחים בקהילת דוברי הרוסית נותרו ללא במה לפעילותם.  

לאור זאת, פיתחו מרכז ספיר ובית התפוצות סדרת הרצאות וירטואליות ברמה גבוהה בשפה הרוסית בנושאי יהדות ישראלית. את ההרצאות העבירו מרצים ממגוון זרמים שהציגו קשת דעות רחבה ופלורליסטית בנושאי יהדות ישראלית.

ההרצאות התקיימו בתדירות של פעמיים בשבוע, בשעות אחה"צ בפלטפורמת זום ושידור ישיר בעמוד הפייסבוק של בית התפוצות בשפה הרוסית.

להלן מדגם מרצים ונושאים:

1. שלמה וסקבויניק – יהודי / ישראלי – מרכיבי התרבות הישראלית העכשווית
2. יהודית גרוס – מבט אוניברסלי על החגים היהודיים: חשבון נפש,אדם לחברו, אדם לטבע
3. שלום בוגסלבסקי – חילונים אבל אחרים: הבדלים בין יהדות חילונית של ברה"מ לבין יהדות חילונית אשכנזית ישראלית
4. זאב וולקוב – קווים לדמותה של יהדות אודסה
5. אליאונורה מיטניצקי – עולמה של האישה היהודית ונשים יהודיות בעולם; דמויות של נשים יהודיות מימי התנ"ך ואילך
6. יוסף חרסונסקי – עולמו של החרדי המודרני; כיצד נוצר המושג 'חרדי', מה הבדלי הגישות בין זרמי החרדים השונים ואיך נראים חרדים בעידן דיגיטלי
7. מקס לסבוי – "כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו" – אתרים היסטוריים והקשר שלהם לתנ"ך
8. בני מינץ – מפת ירושלים החילונית הקדושה
9. אירנה קודמן – קיבוץ קומונה וכוחה של אהבה. סיפור ההתיישבות בקרים דרך סיפורה של משוררת חלוצה שנדדה מהיישוב בא"י לקרים
10. סשה קלאצ'קינה – יהדות חילונית- מה הקטע? מה זה בדיוק 'יהודית חילונית'? מי הם 'יהודים חילוניים' וכיצד נוצר מושג זה
11. אלכסנדרה מנדלבאום – מקומה של אומן בפולחן הישראלי העכשווי

הרצאה לדוגמה:

הפוסט 'איזום' – תרבות יהודית-ישראלית ברוסית הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

תוכנית זו מבקשת לעודד את בוגרי המכון למנהיגות של גשר,  כ- 280 בעלי עמדה והשפעה בכל תחומי החברה, ליצור תוכניות מגוונות שמחזקות חיבורים בין יהודים ממגזרים שונים  בישראל.

הפרויקט מבוסס על ההנחה שפעילות הבוגרים בתחום השפעתם ומומחיותם תוביל ליוזמות מותאמות לקהל היעד, תגדיל את ההשפעה ותרחיב את מעגלי השיח והחיבור בין קבוצות ומגזרים שונים בחברה.

מטרות

1. הגדלת היקף היוזמות החברתיות והפרויקטים המיועדים לחיבורים בין מגזריים.
2. הרחבת מעגלים של יהודים ישראלים ממגזרים שונים, הנפגשים עם ה'אחר', פגישות משנות תפיסות הדדיות.
3. עידוד עמיתי גשר למנהיגות לפעול בזירות ההשפעה שלהם למען חיבורים בין יהודים בישראל.  

קהל היעד

קהל היעד של התכנית הם מעגלי השייכות וההשפעה של   בוגרי 'מכון גשר למנהיגות' הפועל ליצירת חיבור בין חלקיו השונים של העם היהודי בארץ ובתפוצות. (ממשל, תקשורת, חינוך, צבא ומשטרה, אקדמיה, תרבות וכו'). זאת, באמצעות טיפוח והכשרת מנהיגים, משפיענים ומובילי דעת קהל בישראל וקידום פרויקטים במעגלי ההשפעה שלהם, בהובלתם.

סרטונים על שני מיזמים מובילים

מדגם פרויקטים שנוצרו על ידי העמיתים במסגרת התכנית

מבין הפרויקטים הרבים שנוצרו על ידי עמיתי התכנית, ישנם כמה שהתפתחו והפכו לתוכניות עצמאיות, כמו 'מדרש יונתי' שממשיך לפעול בבית אבי חי בירושלים, שבת קהילות של רשת מיתרים שהפכה למסורת, וגם מנהיגות נוער מחברת שהתרחבה והפכה לתכנית עצמאית בשיתוף מרכז ספיר.

הפוסט מחוויה לעשיה הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

תכנית שריגים קמה על ידי תנועת המושבים כדי לחזק את קהילות המושבים דרך חיבור אל התרבות והמורשת היהודית -ישראלית – מושבית. התכנית המובילה של שריגים הייתה 'החממה', בה הוכשרו פעילים קהילתיים להכרות מעמיקה עם התרבות היהודית-ישראלית, לשימוש בכלים של בינוי קהילתי ולחיבור בין שני אלה.

מתוך ההנחה שההכשרה בחממה הכרחית אך לא מספיקה כדי שהשינוי יקרום עור וגידים, חבר מרכז ספיר לתכנית, במטרה לסייע לפעילים ליישם את הנלמד במציאות הייחודית של כל מושב, באמצעות ליווי מקצועי. כחלק מתהליך ההטמעה והליווי המושבי נערכה  השתלמות מקצועית למלוות המושבים שליוותה את התהליך שהן הובילו, ואפשרה להן להתמודד עם  המורכבות שבין תיאוריה למעשה ולחזק את יכולתן להוביל את המהלך.

בנוסף, תועד התהליך כולו ונכתב מודל לליווי קהילתי , שמצביע על השלבים השונים של הכשרת המלוות ושל הליווי עצמו, ועל המורכבות שבין תיאוריה למעשה.

בתכנית 'שריגים' פותחו גם תוכניות קהילתיות למועדי ישראל, גם הם בשיתוף עם מרכז ספיר, וכעת הם מפורסמים באתר זה.

קהל היעד

מושבים ברחבי הארץ, ובתוכם פעילים קהילתיים ומלוות הקהילה.

מטרות

1. ליווי והנחייה של קהילות מושב בבנייה של תכניות קהילתיות המחוברות ללוח השנה היהודי-ישראלי ומחזקות את החוסן הקהילתי.
2. בנייה של תוכנית הכשרה מקצועית למלוות קהילה.
3. יצירת מודל עבודה של ליווי קהילות מושביות ואחרות לחיזוק הקהילה דרך תרבות יהודית-ישראלית.

תוצאות

בכל אחד מהמושבים התקיים תהליך עבודה עם הפעילים שהוביל ליצירה של תוכניות שונות ששמו דגש על עשייה עצמית של חברי הקהילה, חיבור בין אנשים בקהילה, וחיזוק המסורות המקומיות.

מסיבות שונות התכנית נסגרה, ומשום כך בחלק מהמושבים נעצרה גם הפעילות ותהליך הליווי.

להלן חלק מהמושבים והתהליכים שנוצרו בהם

הפוסט פיתוח מודל ליווי קהילתי הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

היוזמות מורכבות משיתוף פעולה של מינהלים קהילתיים, ארגונים חברתיים ויזמים.ות משדה היהדות הישראלית הנפגשים במטרה ליצור מענה לצרכים ממשיים בירושלים, להקנות את הפתרון היצירתי והחדשני ביותר עם פוטנציאל הרחבה משמעותית.

מטרות

1. טיפוח יזמים חברתיים ליצירת תכניות חדשניות בתחום התרבות היהודית ישראלית
2. עידוד דרכים חדשניות לעיסוק בשאלות של תרבות היהודית -ישראלית.
3. יצירת קהילת יזמים פעילה ומקורית שתוביל את תחום ההתחדשות היהודית בירושלים לשלב הבא.

קהל היעד

1. יזמים וארגונים ירושלמים
2. קהילות ויחידים בירושלים

במהלך שנות קיומה של התוכנית, התקיימו פורמטים שונים היוצרים חיבור בין תכנים ורעיונות של תרבות יהודית ישראלית, לבין ארגונים ויזמים ויזמיות חברתיים, לפיתוח פרויקטים מגוונים.

בראשית הדרך נבחרו יזמים ולקחו חלק בחממה בה עסקו בתכנים יהודיים-ישראליים ובתכנים של יזמות ובניית פרויקטים. בסיום החממה יצרו היזמים פרויקטים אותם הוציאו לפועל.

בשלב הבא, מתוך רצון ליצור פרויקטים בני קיימא, פותח פורמט חדש שכלל מספר שלבים:

שלב ראשון: מיטאפ יוזמות – בהשתתפות נציגי יוזמות עתידיות. המיטאפ כלל יום עיון בתחום יזמות יהודית ישראלית מזוויות ראייה שונות ומעגלי חשיבה משותפים סביב צרכים העולים מן השטח, אשר הובילו לצמיחה של שיתופי פעולה ויוזמות רלוונטיות.

שלב שני: בחירת היוזמות – מתוך המפגש הראשוני צמחו מספר יוזמות שהוגשו לוועד ההיגוי, וזו בחרה את היוזמות המתאימות ביותר, הן מבחינת התכנים, הן מבחינת היקפי ההשפעה בירושלים והן מבחינת סיכויי ההצלחה.

שלב שלישי: ליווי היוזמות – צוות התכנית מלווה את היזמים והיזמיות בתמיכה מקצועית ותכנית, מכיוון שהיוזמות יצאו לדרך בקיץ 2023, חלקן הושפעו מאירועי מלחמת חרבות ברזל.

תוצרים מצופים

המשתתפים מתחילים את המנבטה עם רעיון למיזם ובמהלכו מצופים לפתח אותו, להתחיל בהתנסות, למצוא שותפים ומימון ולקיים פיילוט של הפרויקט.

רשת קהילתית ליזמי.ות יהדות ישראלית

לאחר סיום שנת ההכשרה הראשונה של תכנית המנבטה, עלה הצורך להקים רשת של יזמים ויזמיות בתחום היהדות הישראלית, כדי לחזק את העשייה המקורית בתחום התרבות היהודית-ישראלית.

לרשת שהוקמה הצטרפו עשרות יזמים מרחבי הארץ ואפילו כמה מחו"ל, להם מציעה המיזם את הפעילויות הבאות:

1. השתלמויות אחת לחודש בתחום הקהילה, היזמות והתרבות היהודית -ישראלית.
2. קבוצת ווטסאפ לעדכונים שונים בתחום
3. עדכונים והזמנות לקחת חלק באירועים, השתלמויות ושאר הזדמנויות ליזמים בתחום.
4. דפי קשר של כל היזמים וחיבורים אישיים ליצירת מעורבות ואקטיביות של היזמים.

הפוסט המנבטה הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

ישנן שתי אפשרויות של יישום המודל:

1. מודל עירוני – במסגרתו גרעין של צעירים, בוגרי מסגרות חינוך שונות של המדרשה באורנים, מתיישבים יחד באזור עירוני ויוצרים חיי קהילה יהודית-ישראלית המיועדים גם לשכנים ולקהילה הסובבת.  
2. מודל כפרי בו מטפחים את חיי הקהילה והתרבות היהודית מתוך הכוחות המקומיים.

האתגר שעומד בבסיס המודר הוא יצירת מרחבים יהודים-ישראלים חדשים ומגוונים, שהקהילה במרכזם המאפשרים ליחידים עוגן של זהות, שייכות ומחויבות. ובהמשך יצירת רשת של קהילות ישראליות החולקות ערכים ותחושת שייכות.

מטרות

1. חידוש מושג הקהילה ויצירת מסגרות חברתיות-אורגניות בהן יחידים ומשפחות יכולים לבטא את כישוריהם, לממש את ערכיהם, לתת ולקבל, ליצור, ולהשתייך.
2. עידוד צעירים ליצירת חיי קהילה שמשפיעים על סביבתה.
3. פיתוח חיי תרבות ושיח יהודי-ישראלי בדרך פלורליסטית, מגוונת ומכילה.
4. הכשרת פעילים ומנהיגות, שיובילו את חיי התרבות היהודית-ישראלית במערכות החינוך, בקהילות ובמרחב המועצתי.

קהל היעד

• צעירים בוגרי מסגרות חינוכיות של המדרשה באורנים
• קהילות עירוניות וכפריות
• ישראלים המבקשים חיי קהילה

תוצרים מצופים

הפרויקט מבקש לייצר חיי קהילה פעילים, המשפיעים על סביבתם ויוצרים מעגלי השתייכות. פותחו שני מודלים – עירוני וכפרי, המיועדים לשכפול והפצה במקומות נוספים  ברחבי הארץ.

תהליכי עבודה

חיפה

רעיון האקוסיסטם צמח מתוך קהילת צעירים (קהילת כרמל) בוגרי תכניות צעירים של המדרשה, שהתיישבה בשכונת הדר בחיפה והחלה לפעול בה כדי לחזק את השכונה הן בדאגה למשאבי עיריה ומדינה והן בתחושת השייכות דרך חגיגות חגים, קבלות שבת, בתי מדרש ועוד. יחד עם תכניות צעירים נוספות שמפעילה המדרשה בשכונה ובעיר (שנת שירות, מכינה ועוד)  מהווה הקהילה את הבסיס ממנו צמח המודל.

מועצה אזורית מטה-אשר

במועצה זו צומח המודל ומשלב תוכניות חינוכיות של המדרשה (מכינה קד"צ וכדומה) עם  תוכניות חינוכיות-קהילתיות (קורס מנחי בתי מדרש, תוכניות מנהיגות יהודיות ישראליות במועצה, עבודה עם הדרג המקצועי המחלקות השונות) ופיתוח תוכניות בתי מדרש, חגים, קבלות שבת, שנת מצווה וטקסים, מתוך רצון לחזק את חיי התרבות והשיח היהודי-ישראלי הפלורליסטי.

הפוסט אקוסיסטם ישראלי הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

החממות הכשירו את המשתתפים הן בתחום הייזום והבינוי הקהילתי בו הם מקבלים כלי עבודה והן בתחום התרבות היהודית-ישראלית בה הם עוסקים בבירור שאלות של זהות ושייכות.

מטרות

1. חיזוק התשתית של יוזמות קהילתיות -יהודיות -ישראליות ברחבי הארץ
2. הכשרת פעילים ויזמים מקומיים לעשייה בתחום התרבות היהודית-ישראלית
3. יצירת פרויקטים קהילתיים שבמרכזם תרבות יהודית-ישראלית – קהילתית

קהל היעד

1. יזמים בנשמה 'בעלי חלומות'
2. בעלי אוריינטציית הנהגה והובלה
3. בעלי עמדות מפתח ברשות
4. תושבים בקהילה בוגרי תכניות מובילי קהילה/ הכשרה, ו/או הנחיה

תוצרים מצופים

משתתפי החממה מצופים ליצור תוכניות קהילתיות של תרבות יהודית ישראלית בהתאם לאופי הקבוצה והקהילות בהן פועלים. פרויקטים נבחרים זוכים לתמיכה של התכנית לפי הקריטריונים הבאים:

1. תוכניות חדשניות היכולות להוות השראה לתוכניות נוספות
2. הרחבת מעגלים – חיבור של א.נשים חדשים לשיח התרבות היהודית -ישראלית-קהילתית
3. לפחות תכנית אחת המיועדת לקהל של מאות משתתפים
4. חיבור של גורמים חדשים ברשות המקומית
5. רלוונטיות והשפעה רחבה ואפקטיבית.

תוצאות

בתכנית הפיילוט של החממה בשיתוף עם יוזמת זית בעמק חפר פותחו מספר תוכניות, אחת מהן, הפעילות בחוות הנוי, ממשיכה להיות מוקד קהילתי בחגים ובמועדים.

הפוסט מיזם החממות הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.