המענים נוצרו תוך כדי עבודה בהתאמה לצרכים המשתנים שצצו בשטח, ובמיוחד עם קהילות מפונות מהדרום ומהצפון ששהו בבתי מלון.

משלחות של רבנים, רבות ורבניות, בליווי מוזיקאים הגיעו למלונות, קיימו שיחות אישיות וקבוצתיות עם המפונים, וקיימו טקסי תפילה, שירה ושיתוף עם המפונים.

לצד אלו פותחו תכנים ששימשו את המשלחות בהובלת הטקסים, כולל קטעי קריאה, לימוד, תפילה ושירה משותפת.

בהמשך לעבודה זו, החלה עבודה מעמיקה עם חלק מהקהילות, להמשך ליווי רוחני בשלבי השיקום הארוכים הצפויים להם.

הפוסט ליווי רוחני: תמיכה חירום רבנית הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

בתי המדרש

בית מדרש "עוטף משפחה"
קבוצת לימוד המתכנסת אחת לשבועיים. לתושבי הדרום – אזור הנגב המערבי ועוטף עזה, לדיון במקורות היהודיים סביב המשפחה כעוגן ואתגר בתקופות משבר, וכמנוף לצמיחה מתוך השבר.

בית מדרש 'לומדות מהכאב'
קבוצת לימוד עבור נשים מקהילות עוטף עזה המפונות לים המלח (בארי, סעד וכו'). הקבוצה עוסקת במקורות היהודיים מהמקרא ועד שירה מודרנית כמקורות הכוח עבור נשים יהודיות בכל הדורות.

בית מדרש 'נשי דרומי'
תוכנית שמפגישה בין נשים דתיות וחילוניות מהדרום. 10 מפגשים ללימוד משותף של טקסטים יהודיים ויצירה משותפת לבניית זהות יהודית- נשית- דרומית, בית המדרש התקיים בעין צורים.

הפוסט קהילת ייעוד: משקמים את רוח יישובי הנגב הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

מטרת הפעילות להעניק למשתתפים, הפוגה והנאה באמצעות פעילות אומנותית ויצירתית, ודרך להבעה עצמית בתוך המציאות הקשה והמורכבת שלהם.

אנשי צוות, בוגרים ומרצים מבית הספר מעלה, שרבים מהם איבדו בראשית המלחמה את מקורות הפרנסה שלהם, פעלו בתחילה בהתנדבות ואחר כך בתשלום במלונות שונים בירושלים, בים המלח וברמת רחל.

בכל סדנה השתתפו – 15- 30 משתתפים, לפעילות עומק חווייתית שאפשרה גם שיחה על מציאות חייהם.

הקרנות הסרטים היו מיועדים לקהל רחב יותר, והם כללו הקרנה של סרטים במגוון תכנים של זהות יהודית וישראלית, התמודדות עם שכול וכאב, דילמות מוסריות, תרבות יהודית כהשראה לקולנוע ועוד, ושיחה עם יוצרי הסרטים.

הפוסט קולנוע וזהות בעת מלחמה הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

מטרות:

1. חיזוק הזיקה של חניכי בני המושבים למעגלי הזהות שמקיפים אותם – קהילה, חברה ישראלית, זהות יהודית, עם יהודי.
2. יצירת במה תנועתית לכל חניכה וחניך להיפגש עם זהותם היהודית, המסורת המשפחתית והקהילתית שלהם – כחניכים בתנועה.

במסגרת הפרויקט מפותחים תכנים עבור:

• פעילות חינוכית בישובים כחלק מתכנית ההדרכה:
  • חגים ומועדי ישראל, תוך פיתוח כלים ואופנים לציון החג בקהילה עם כלל שכבות הגיל
  • תוכנית לגיל מצוות
  • העם שלי ואני – תכני שיא סביב סיפורי העליה והמורשת היהודית של העדות השונות שמרכיבות את החברה
• אירועי שיא ופעילויות חוץ-ישוביות (טיולים, סמינרים ועוד)
• מערך הדרכה וליווי מקיף למובילי הפעילות – גרעינרים, מד"בים ורכזים בוגרים.

הפוסט מעגלי זהות הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

המיזם המעודד קהילתיות יהודית-ישראלית, מאתר בכל אזור פעילים קהילתיים אותם הוא מכשיר להובלה של פעילויות המחזקות ערבות הדדית ותחושות שייכות ומשמעות של דיירים ותושבים בשכונות, מתחמי מגורים משותפים ובבנייני מגורים בישראל.

מטרות:

1. חיזוק החוסן הקהילתי היהודי – ישראלי במרחב המקומי/שכונתי
2. שיפור איכות החיים של יחידים, משפחות וקהילות.

בשנת הפיילוט רכזי הפרויקט בכל קהילה אתרו פעילות ופעילים מתאימים, הכשירו אותם ועודדו ליצור פעילויות של קבלות שבת, חגים ועוד. בתקופת המלחמה התקיימו אירועים קהילתיים רבים בבניינים (יבנה) ובשכונות (קצרין) שתרמו לחיזוק החוסן הקהילתי.

הפוסט בניין קהילה – יהדות ישראלית קהילתית בערים הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

בשנת 2023 החלה לפעול תוכנית חינוכית של 'תנועת תרבות' בשיתוף מרכז ספיר וקק"ל, המיועדת לפעילי תנועת תרבות. מטרתה של התוכנית היא העמקת החיבור של האמנים היוצרים, חברות וחברי הקהילות למורשת היהודית, ועידודם לפעול בהשראת התרבות היהודית בחברה הישראלית בת זמננו.

לתוכנית שלושה נדבכים:

1. הכשרת מנחים להנחיית בתי המדרש הקהילתיים
2. הקמת בתי מדרש קהילתיים בשישה מוקדים עירוניים בהם פועלות קהילות יוצרים של תנועת תרבות. (שלושה הוקמו בשנה הראשונה ושלושה בשנה השנייה) בתי המדרש כוללים מפגשים שבועיים לאורך השנה, ואחת לחודש מתקיים בית מדרש ארצי. בבתי המדרש לומדים נציגים נבחרים מתוך הקהילות. כלל הקהילות של תנועת תרבות, נחשפות לתהליך הלימודי ולתוצריו, בשני סמינרים משותפים.
   בשנת תשפ"ד עסקו בתי המדרש בלימוד של טקסטים נבחרים מספר האגדה, ובעיבוד שלהם בדרכים אומנותיות ויצירתיות. בשנה זו, שהייתה שנת המלחמה, מפגשי בתי המדרש היו משמעותיים מאוד למשתתפים, אלו ששרתו במקביל במילואים ואלו שנשארו להחזיק את המציאות המורכבת בעורף. בית המדרש התגלה כקריטי לפיתוח שיח אישי ולעיבוד של חלק מאתגרים של שנה זו.
3. יצירת יוזמות ואירועי תרבות מקומיים למעגלי השנה בהשראת הלימוד בבתי המדרש.

מטרות

1. הכשרה רעיונית לחיזוק חברי הקהילות המשימתיות של תנועת תרבות אשר חיים ופועלים בפריפריה הגיאו-חברתית של ישראל.
2. הקניית ידע וכלים בתחומי יהדות, ציונות, חינוך, התיישבות וקהילה, מתוך רצון להיות בני בית בתרבות היהודית-ישראלית.
3. הרחבת החשיפה של תכני תרבות יהודית ישראלית לקהילה העירונית הרחבה, וטיפוח הלכידות החברתית על ידי יצירת יוזמות ביישובים בפריפריה.

תוצרים

• קבלות שבת ואירועי תרבות ואומנות לכבוד מועדי ישראל (חגי תשרי, טו בשבט, פורים, פסח, ביכורים ועוד) מתקיימים בכל אחד מהמוקדים העירוניים בהם פועלות קהילות המשימתיות של תנועת תרבות.
• תיקון שבועות מרכזי פתוח לקהל, התקיים בכל אחת מהשנים בהן פועלת התוכנית, בהשתתפות מאות משתתפים שלמדו על יצירה ותרבות יהודית ישראלית

הפוסט הכשרת הלבבות הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

המכינות בכללן מבקשות להשפיע על החברה הישראלית, ולחזק אותה כחברה צודקת, סובלנית ורבגונית, יהודית ודמוקרטית, מתוך תקווה ואמונה בשינוי. הן עושות זאת באמצעות פיתוח מנהיגות איכותית מקרב צעירים בוגרי י"ב.

אנו מבקשים, באמצעות המודל החדש,  להרחיב עוד את ההשפעה על החברה הישראלית למעגלים נוספים הקשורים למכינות ומחוברים לערכיהן ואמונתן. קהילות ההורים יאפשרו להורים להכיר לעומק את השפה הערכית של המכינה בה לומדים ילדיהם, להכיר הורים מרקעים תרבותיים וגאוגרפיים שונים וליצור חיבורים משמעותיים לעצמם ולחברה הישראלית.

מטרות

1. פיתוח מודל של קהילה יהודית-ישראלית מקוונת-משולבת משמעותית מבוססת מכינת קד"צ
2. הרחבת מעגל ההשפעה של המכינות  הקד"צ החילוניות והמעורבות על החברה הישראלית
3. מתן מענה לצורך של אנשים בְּקהילה
4. חיזוק הקשר של הורים למכינה / למדרשה והעמקת השותפות ביניהם

מבנה התוכנית

המודל פועל במכינת חנתון ויתרחב בעתיד למכינות נוספות. התוכנית בחנתון תכלול מספר מרכיבים, שיתבססו על 'תורה', 'עבודה' ו'גמילות חסדים', בהמשך תפתח כל מכינה את מרכיבי התוכנית שלה.

קהילה לומדת –בית-מדרש מקוון של שעתיים וחצי אחת לשבועיים, בפדגוגיה המכונה "למידה משייכת", כדי ליצור קשר אנושי חי וחם בין חברי וחברות הקהילה ולבסס במרכזה תוכן רוחני-לימודי-ערכי-רלוונטי.

מפגשי 'מולד ירח' אחת לחודש הפתוחים גם לקהל הרחב.

מספר מפגשים פנים אל פנים  כולל סיורים משותפים היוצרים חיבור לשאלות של זהות ושייכות, מפגשים בצמוד לערבי הורים במכינה ועוד.

שבת משותפת

עשיה חברתית – פעילות של קהילת ההורים  במקביל לעשייה החברתית של המכינה בשבוע ייעודי בתוכנית השנתית של המכינה. הקהילה תבחר בעשיה וחבריה יובילו פעילות זו.

"איכפתיה" – תשומת לב (אמפתיה) בין חברי הקהילה לאירועי חיים וצרכים שונים, שיביאו לעשיית חסד פנים-קהילתיות – באחריות חברי הקהילה.

קהל היעד

1. הורי 50 חניכי וחניכות מכינת חנתון על פי בחירתם (בשלב הפיילוט)
2. הורים של חניכים וחניכות ב- 40 מכינות כלליות ומעורבות הפועלות בארץ ובהן  כ- 2200 חניכים  בכל שנה.
3. על פי המתוכנן, בכל שנה יתווספו הורים ממחזורים חדשים וכך תגדל הקהילה ותתרחב.

הפוסט קהילת הורים הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

רוב בני ובנות הנוער לומדים בבתי ספר נפרדים מגזרית, ובאים במגע שטחי מאוד עם בני נוער ממגזרים אחרים, וכך הידע שלהם על 'אחרים' מגיע מאמצעי התקשורת או הרשתות החברתיות בלבד. מציאות זו גורמת לתחושות של ניכור, זרות וחולשה חברתית ומסכנת את הקיום של חברה ישראלית משותפת.

'מנהיגות נוער מחברת' היא תוכנית שפועלת בשיתוף הרשויות המקומיות ובתי הספר, ומטרתה לעודד מפגש, הכרות ועשייה משותפת למען החברה בישראל.

התוכנית פועלת בחמש רשויות מקומיות, בכל אחת מהן משתתפים בתהליך תלמידי כיתות י-יב, מבתי ספר דתיים וחילוניים.

תמיכת מרכז ספיר בתוכנית מאפשרת ליווי מחקרי לפרויקט, שיסייע להפקת לקחים מהפעלתו ברשויות נוספות.

מטרות

1. קידום חיים משותפים, ערבות הדדית, שיתופי פעולה ויחסי מכבדים בין התושבים במרחב הרשותי-מקומי
2. צמצום סטריאוטיפים ובמקומם היכרות ויצירת הערכה הדדית, קירבה ותחושת שותפות ושייכות זה לזה. כל זאת מתוך שאיפה ליצור עתיד משותף המבוסס על מכנה משותף.
3. מתן כלים מעשיים והנעה לפעולה לקידום חיים משותפים במרחבים העירוניים המשותפים
4. טיפוח מנהיגות נוער מקומית שתחבר בין הגוונים השונים ותוביל לעשייה משותפת

מבנה התוכנית בכל רשות

חלק א'- מפגש מורים– סדנה ושיחה מקדימה למורים מבתי הספר השונים

חלק ב'- סמינר מפגש– סמינר בן שלושה ימים המפגיש את התלמידים מבתי הספר המשתתפים ברשות(3-4 בתי ספר ממגזרים שונים). הסמינר כולל לימוד, בירור זהות, דיון על נקודות השוני והדמיון ועל חיים משותפים.

חלק ג'- קורס מנהיגות– מבין התלמידים והתלמידות שמשתתפים בסמינר, נבחרת קבוצה מצומצמת של בעלי ובעלות כישורי מנהיגות. קבוצה זו משתתפת בקורס הכשרה נוסף, העוסק במנהיגות נוער, ובהכרת כלים ליצירת מפגש וחיבור בקהילה והופכת למנהיגות הפרויקט..

חלק ד'- עשייה חברתית בקהילה– קבוצת המנהיגות פועלת יחד לקידום פרויקט חברתי משותף, המחבר בין מגזרים ומשפר את מרקם היחסים בקהילה בה הם חיים. הקבוצה מקבלת ליווי והדרכה מצוות הפרויקט ומהרשות המקומית.

קהל היעד

בתי ספר מזרמי חינוך שונים בחברה הישראלית. כיתות י – י"ב מחמש רשויות שונות: ירוחם, בית שאן, נהריה, כפר סבא ואשקלון.

הפוסט מנהיגות נוער מחברת הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

נעה פלר וחגית ברטוב

2022

עולם היהדות הישראלית פועל כבר למעלה משלושה עשורים, ובמהלכם פּוּתח מגוון, גדול של תכנים, של דרכי עבודה, של מסגרות ושל מתודולוגיות חדשות, והתרחבו מעגלי המעורבים בשדה זה.

בשנים האחרונות שואף מרכז ספיר לתרבות ולחינוך יהודי להרחיב עוד את המעגלים הללו, לתרום לפיתוח דרכים ומרחבים חדשים בהם תבוא לידי ביטוי התרבות היהודית ישראלית ולהגביר חשיפה של תרבות זו, על שלל היבטיה, לקהלים חדשים. מתוך מגמה זו, פותח 'מודל החממות', המכוון ליצירת מעגלי מעורבות חדשים ולפיתוח שירותים חדשים בשדה התרבות היהודית ישראלית.

מודל הפעולה הראשון של חממת יזמות בשדה היהדות-הישראלית עוצב בשותפות של מרכז ספיר עם תכנית "ניצנים", בהובלת אלי גור. החממות קמו ופעלו מתוך רצון לחדש את העשייה, לפתח דרכים חדשות בהן תתבטא התרבות היהודית ישראלית ולפנות לקהלים חדשים. חממות היזמות הראשונות פעלו במסגרת רשויות "ניצנים". מאז, פעלו (ופועלות) חממות יזמות ולצידן פרויקטים – תוצרי חממות אלו ברחבי הארץ.

המודל שלפניכם מסכם את הידע שנצבר עד כה.

להורדת מודל החממות לחצו כאן

הפוסט חממות יזמות – מודל פעולה הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.

התוכנית החלה לפעול בקמפוסים בשנת 2022 וכוללת קבוצות 'לימוד ומעשה' לסטודנטים ישראליים, עם פוטנציאל להפוך לסוכני שינוי, בשישה עד שמונה מפגשי לימוד והעמקה וסמינר סוף שבוע ארוך לומדים הצעירים על עמיות יהודית, פוגשים צעירים יהודים מהתפוצות, ומקבלים כלים להנחיה ולהעברת הרעיונות הלאה.

מטרות:

1. לחזק קשרים בין צעירים ישראלים לצעירים יהודיים בתפוצות
2. לעורר מודעות בקרב ישראלים לחשיבות העיסוק בתחום
3. להעמיק את ההיכרות של צעירים ישראלים עם קהילות יהודיות ברחבי העולם  ועם מגוון ביטויים של זהות יהודית בימינו
4. ליצור הזדמנויות לצעירים להעמיק בתחום ולעסוק בו מהיבט חינוכי, דיגיטלי וציבורי

קהל היעד

1. סטודנטים וסטודנטיות באוניברסיטאות
2. צעירים בתוכניות מעצבות זהות, קדם צבאיות או דומות.

תוצרים

בוגרי הקבוצות מעבירים מפגשים בנושא ישראל – תפוצות למסגרות לבוגרי תיכון כמו מכינות, שנת שירות, מסע ישראלי, תוכניות 'מסע' וכו'.
בנוסף מצופה מבוגרי הקבוצות ליצור אירועים ותוכן במפוסים סביב נושא עמיות יהודית.

הפוסט פוקוס על עמיות – צעירים יוזמי שינוי הופיע לראשונה ב-מרכז ספיר לתרבות וחינוך יהודי.