"זה לא מפגש בין דתיים וחילונים": זהויות יהודיות היברידיות באוכלוסיה הטרוגנית – מקרה בוחן משדה ההתחדשות היהודית בישראל

דתיים -חילונים זהות היברידית זהות יהודית-ישראלית מדרשת עין פרת על הרצף צעירים

המחקר עוסק בהיווצרותן של זהויות יהודיות היברידיות בחברה הישראלית, כאלו שאינן משתייכות לחלוקה הדיכוטומית המקובלת שבין דתיים לחילוניים. אוכלוסיית המחקר היא בוגרות ובוגרי 'עין פרת' – המדרשה באלון, שחבריה מגיעים מרקעים מגוונים מבחינה יהודית – בוגרי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי - שרבים מהם מצהירים על היווצרות של זהויות דינמיות והיברידיות. המחקר מנתח את זהותם של בוגרות ובוגרי 'עין פרת' (אחד הארגונים השייכים לשדה היהדות הישראלית) מתוך שיח הזהויות היהודיות והקבוצות בחברה הישראלית, בדגש על שיח הזהויות ההיברידיות וקבוצות-הביניים בחברה. המחקר מתאר ומנתח היבטים הנוגעים הן לארגון עצמו והן למשתתפים בפעילויותיו, מתוך הבנת הזיקה ההדדית הצמודה ביניהם. שאלות המחקר הן : 1. כיצד ניתן לאפיין את החברים באוכלוסיית המחקר ואת זהותם היהודית? 2. מהן השפעות התוכניות במדרשה עליהם? ומהם המאפיינים הארגוניים היוצרים את ההשפעות שנמצאו? 3. כיצד ניתן לאפיין את המרחב המשותף באוכלוסיית המחקר? והיכן יש למקם אותה ביחס לקבוצות הזהותיות המוכרות בחברה הישראלית? מתודולוגיה המחקר נערך בגישה איכותנית במסגרת הפרדיגמה הפרשנית-הבנייתית. הוא כלל ראיונות עם שלושה עשר אינפורמנטים, "תצפית משתתפת" בפעילויות במהלך השנים 2016-2014 , ניתוח חומרים טקסטואליים משדה המחקר ואינטראקציות בלתי-פורמליות רבות. העבודה עושה שימוש ב"תיאור גדוש" מהתצפיות ונשענת על כלים נרטיביים בניתוח הראיונות. הבחירה במתודות איכותניות מותאמת לאופיו של שדה המחקר כדינמי, כמסתייג מההגדרות הקיימות וכמדגיש את רבדי הפרשנות והמשמעות של המעשים. ממצאים עיקריים המשתתפים בתוכניות מעידים על יצירת זהות היברידית, בה 'מתפרקות' חבילות הזהות הראשוניות ונוצרים שילובים בין יסודות מעולמות שונים. הארגון בו מתרחשים תהליכים אלו יצר נורמות ארגוניות המאפשרות את התהליכים הזהותיים הללו כולל - פרגון, חוסר-שיפוטיות, חוסר-ציניות והכלה, שיוצרים "מרחב משׂחקי" ותהליכים אישיים ובין-אישיים של "יציאה מגדרנו". תהליכים אלה מעודדים בחינה אישית של הזהות והכלה של זהויות אחרות. מרבית המשתתפים במחקר מבססים את זהותם היהודית בעיקר על מרכיבים השתייכותיים (לאומי, קהילתי, משפחתי, מסורתי) ופחות על מרכיבים אמוניים; באוכלוסיית המחקר בולטת תפיסות מתונות, רב תרבותיות ומורכבות בנוגע לזהות היהודית, "שיח זהות" שמתקיים בין המשתתפים מאופיין בפתיחות של המשתתפים לעצב את זהותם מתוך המפגש עם בני-שיחם. המחקר עוסק גם ביחסו של הארגון לתחומים הלכתיים ומראה כיצד היחס העמום לתחומים אלו, כמו גם החתירה לשהייה משותפת, מאפשרים קיום זהויות מתונות והיברידיות. המחקר מציע ארבע פרשנויות אלטרנטיביות להתרחשות הזהותית באוכלוסיית המחקר ולמיקומה מול זהויות יהודיות קיימות: כמרחב פוסט-מגזרי של זהות לימינלית ולא-מוגדרת ("הרצף"); כנקודת מפגש בין בעלי זהויות דתיות, חילוניות ומסורתיות ברורות ("המפגש"); כהיווצרות של זהות חדשה, אחידה וברורה ("הזרם"); וכקבוצת השתייכות סוציולוגית על אף הגיוון הפנימי באורחות החיים היהודיים ("המגזר המגוון"). לטענת החוקר, מובילי הארגון והמשתתפים נוטים לפרשנויות המגוונות ולעיתים תפיסותיהם משתנות. בכל אחת מהתפיסות ישנם חידושים מעניינים שעשויים להשפיע על תפיסות זהות מגוונות בחברה הישראלית.