מבית מדרש לבית תפילה: התפתחויות תרבותיות-דתיות במרחב החילוני בישראל.

בתי תפילה דת התחדשות יהודית זהות חילונית חילונים טקסים

בזירת הזהות היהודית בישראל נתפס המרחב החילוני כמנוגד, בדרך כלל, למרחב בו מתקיימים רוחניות, פולחן, קדושה ואמונה. עם זאת, בשנים האחרונות צומחת בישראל תנועה להתחדשות יהודית במרחב החילוני המאתגרת הנחת יסוד זו. מבין תחומי הפעולה בהם עמלים אנשי ההתחדשות היהודית, התחום הפולחני החדש הוא מסקרן במיוחד. מאמר זה עוסק במעבר של אנשי ההתחדשות היהודית מלימוד אורייני, בית מדרשי, ליצירה ועיצוב של פולחנים וטקסים יהודיים, וכן במשמעויות של קיום טקסים אלה עבור המובילים אותם והמשתתפים בהם. המחברים בודקים את התזה כי בחברה הישראלית הקושרת בין הזהות הדתית לבין הפרקסיס הריטואלי, מנתקים אנשי ההתחדשות היהודית החילונית את ההקשר בין זהות דתית לבין אמונה ובין אמונה באל לבין הפרקסיס הריטואלי. בכך, הם מנסים להגדיר מחדש את שדה הזהות היהודית-תרבותית בישראל. המאמר מתבסס על מחקר שדה שנערך במהלך השנים 2005 – 2008 וכלל תצפיות, ראיונות עומק, שאלון שהופץ בין הקהילות והקבוצות המתפללות וניתוח פרסומים של הארגונים והקהילות. הנתונים מאפשרים למחברים לנתח את צירי המתח שבין יהדות לישראליות, בין מסורת לחידוש ובין ממסדיות לחדשנות כפי שהם משתקפים בטקסים השונים. ממצאי המחקר מעידים על כך שבישראל של שנת 2008, מהווים בתי התפילה מעין "מעבדות" הבודקות רעיונות, ערכים ובעיקר פרקטיקות חדשות, לחוות וליצור זהות יהודית היברדית במהותה במרחב החילוני.