תוכניות מפגש ישראל -תפוצות

עורכי המחקר

רגב בן דוד וד"ר חגית הכהן וולף

דצמבר 2018

תקציר

העיסוק ביחסי ישראל–תפוצות גובר בשנים האחרונות באופן משמעותי. בצל טענות בדבר משבר מתהווה בין ישראל ליהדות העולם, אישים וגופים רבים יוזמים תכניות מגוונות הנוגעות ביחסים אלה. לנוכח התעוררות זו מתחדד הצורך במיפוי וניתוח של התכניות הקיימות כיום.

ביוזמת מרכז ספיר בוצע מיפוי ראשוני מסוגו, המנתח באופן כמותי את היצע התכניות שבמסגרתן מתקיים מפגש מודע ומכוון בין יהודים מישראל ומהתפוצות.

עיקר הדגש של סיווג וניתוח התכניות הוא המסגרות הרעיוניות (פרדיגמות) בנוגע ליחסי ישראל–תפוצות, שבתוכן נטועות התכניות: בין הפרדיגמה הציונית הקלאסית לבין פרדיגמת העמיות. הפרדיגמה הציונית הקלאסית רואה את ישראל במרכז ומחלקת את היהודים לאלה שחיים בישראל, ואלה שחיים מחוץ לה, תוכניות הפועלות מפרדיגמה זו יפעלו כדי לחזק את מרכזיותה של ישראל ביהדות התפוצות.

פרדיגמת העמיות נסובה סביב תפיסה של הדדיות ושותפות. היא רואה חשיבות בחיזוקן של קהילות יהודיות ורואה ערך בקיומה של יהדות חיה ותוססת במקומות רבים בעולם.

מסקנות

1. בפני יהודי התפוצות קיים היצע תכניות מפגש גדול בהרבה מאשר בפני יהודים ישראלים, ומעל 80% מכלל המשתתפים בתכניות הכוללות מפגש הם מהתפוצות.  
2. סיווג התכניות לפי פרדיגמות חושף תמונה הופכית מבחינת יחס המשתתפים בין תכניות הפרדיגמה הציונית הקלאסית (שם יהודי התפוצות מהווים מעל 90% ) לבין תכניות בפרדיגמת עמיות (שם ישנה סימטריה).
3. יותר ישראלים משתתפים כיום בתכניות הנטועות בפרדיגמת העמיות מאשר בפרדיגמה הציונית הקלאסית. עם זאת, ישנו הבדל משמעותי באופי התכניות: רוב המפגשים ברמת אינטנסיביות גבוהה (כגון 'תגלית') נטועים בפרדיגמה הציונית, בעוד שחלק הארי של המשתתפים בפרדיגמת העמיות הוא במסגרת קשר וירטואלי (בתי ספר תאומים).
4. בשנים האחרונות מסתמנת עלייה בתכניות הנטועות בפרדיגמת העמיות והפונות לישראלים כקהל יעד ראשי. כמו כן, בחלק מהמסגרות הותיקות מסתמנים שינויים תפיסתיים זהירים של מעבר הדרגתי מהפרדיגמה הציונית הקלאסית לעבר פרדיגמת העמיות.

המלצות:

1. מוצגים מספר מודלים של פיתוח תכניות מפגש בין יהודים ישראלים ליהודים בעולם בהמשך למיפוי ולמחקר.
2. לשם קידום תחום תכניות המפגשים, נדרש מחקר נוסף על השפעת התכניות על המשתתפים, כולל תכניות ממעגל שני שאינן נכללות במחקר זה.
3. יש צורך ליצור חיבור הדוק יותר בין הארגונים הפועלים בתחום ויצירה של המשגה ומסד נתונים משותפים כדי לחזק הן את המחקר והן העשייה החינוכית בתחום.

למיפוי בעברית

למיפוי באנגלית