ביבליותרפיה בבית המדרש : מפגש של שפות

בבליותרפיה בית מדרש דיאלוג זהות יהודית-ישראלית סוגיות חיים פלורליזם

המאמר מבקש לבחון את המפגש בין השפה התרפויטית, ובפרט הביבליותרפיה, לבין השפה הבית־מדרשית במסגרת בית מדרש ליברלי בישראל – “סוגיות חיים”. באמצעות מחקר איכותני הכולל תצפיות וראיונות, מראה הכותבת כי הכנסת השיח הטיפולי משנה את מוקד הלימוד משיח תרבותי־זהותי לשיח אישי, רגשי וקיומי. עם זאת, בניגוד לגישות ביבליותרפיות המעמידות את הקורא במרכז, נמצא כי במודל זה הטקסט שומר על מעמד עצמאי ומהווה שותף לדיאלוג ולא כלי טיפולי בלבד. המאמר מזהה שלושה מוקדי משמעות ללמידה: תרפויטי – עיבוד חוויות חיים דרך הטקסט; אתי – הדגשת הקשבה וכבוד לטקסט ולזולת; וקיומי – עיסוק בשאלות של זהות, משמעות ואמונה. עוד מודגשת חשיבותה של הקבוצה ושל פרקטיקות כמו שיתוף אישי וכתיבה ביצירת למידה אינטימית. הטענה המרכזית היא כי שילוב הביבליותרפיה בבית המדרש יוצר מודל ייחודי של למידה דיאלוגית המאפשר צמיחה אישית ורוחנית, תוך צורך באיזון בין פרשנות אישית למחויבות לטקסט.