בתי מדרש וקהילות לומדות, נקודת המבט של המשתתפים

בתי מדרש דוח מתוה הפדרציה של ניו יורק השפעה לימוד קהילות לומדות

מחקר ההערכה שבוצע בהזמנת החטיבה לזהות יהודית של הפדרציה היהודית של ניו יורק (דו"ח מתוה). המחקר ביקש - לבחון את התופעה החברתית של בתי מדרש וקהילות לומדות בתחומי היהדות ברחבי ישראל, תוך התמקדות בנקודת המבט של המשתתפים הלומדים בהם. המחקר נעשה כ- 15 שנה אחרי היווצרות תחום היהדות הישראלית ובתי המדרש, והתבסס על ראיונות וקבוצות מיקוד. הממצאים הרבים של המחקר מתכנסים סביב שלשה היבטים עיקריים: 1. אוכלוסיית המשתתפים בבתי המדרש היא בעלת מאפיינים ברורים ואחידים; אשכנזים, משכילים, מבוגרים יחסית אוכלוסיה הנחשבת "אליטיסטית". 2. המוטיבציה המרכזית של המשתתפים, היא לרכוש ידע ולהעשיר את ידיעותיהם בתחום היהדות, רצון לצמיחה אישית, וההשתייכות לקבוצה חברתית מתאימה. 3. השפעות ההשתתפות בבית המדרש הן מתונות וממוקדות בתחום האישי של הלומדים ולא של סביבתם, ההשפעות בעיקרן הן אינטלקטואליות, ופחות השפעות התנהגותיות. המחקר מצביע על שתי אוריינטציות שונות בנוגע להערכת הישגיי התחום, אוריינטציות הקיימות בארגונים הפעילים בתחום: אוריינטציה אחת מבוססת על ההנחה שהשינוי המיוחל הוא תהליך סדרתי, שבו יש ללימוד תפקיד הכרחי ומרכזי ביותר של מדגרה לתובנות, תפיסות ורעיונות. השינוי נוצר תחילה בתוך כל אינדיבידואל, והלימוד יוצר מכנה משותף בין אנשים הלוקחים אחר כך חלק ביצירת השינוי. האוריינטציה האחרת מדגישה את התוצאה הנראית על פני השטח, מעבר לאדם היחיד, ובוחנת על פיה את האמצעים ואת ההשקעה. התוצאה הראויה היא "שינוי חברתי", "פיתוח של קהילות". שאלה מרכזית במחקר הייתה האם ניתן לצפות לשינוי תפניתי מבחינה חברתית תרבותית בישראל - כתוצאה מפעילות בתי המדרש והקהילות הלומדות? מסקנת המחקר היא כי למרות הישגים רבים שניתן ליחסם לבתי המדרש והקהילות הלומדות, לא ניתן להצביע על השפעה כלל ארצית על החברה הישראלית, וכי כדי לחולל השפעה כזו יש להגדיר את השינויים המיוחלים, את האמצעים להשגתם ואת מקומה של תופעת בתי המדרש ביניהם.