להיות ישראלי וגם יהודי: חינוך חברתי והבניית הזהות

בית ספר זהות יהודית-ישראלית זהות ישראדית חינוך חברתי חינוך לא פורמלי נוער ערכים קהילה

שאלת היסוד של מחקר זה היא - כיצד תופס הנוער את הזהות היהודית-ישראלית שלו, וכיצד היא מתגבשת? תשובה לשאלת מחקר זו ניתן למצוא על-ידי בחינת התכנים והפעילויות של החינוך החברתי בבתי הספר העל יסודיים בישראל, שהינו תחום חינוכי בלתי-פורמאלי המשולב במערכת החינוך הפורמאלית הישראלית ואחראי על כל הפעילות החינוכית-ערכית בבתי הספר. התפיסה המוסרית קהלתנית, המדגישה את מקומה של הקהילה כמסגרת המאפשרת ומעודדת הבניית זהות אישית ומספקת לפרט דרך להגיע לזהות אותנטית במושגיו של טיילור, או לתפיסת ה'טוב' במושגיו של אלכסנדר ומספקת גם את נקודת המבט התיאורטית במחקר זה, לבחינת מרכיביה של הזהות היהודית-ישראלית. הוגי התיאוריה המוסרית- קהלתנית מבחינים בין זהות מוסרית "גדושה" לזהות מוסרית "דלה", זהות "גדושה" תהיה זו המתגבשת במסגרת קהילה או קהילות המקיימות את תנאי השיח המוסרי, מספקת מסגרת תרבותית עשירה, מבוססת על תהליך לימודי מתמיד ומאפשרת לפרט להגיע לזהות אותנטית הנשענת על ערכים "חזקים" בחייו. מטרת המחקר היא לזהות את מרכיבי הזהות היהודית- ישראלית בפעילויות החינוך החברתי , מייצגת קהילה לומדת, עם חזון של 'טוב', בחברה הדמוקרטית. שאלות המחקר עוסקות בדרך בה מגדירים בני ובנות הנוער את הזהות היהודית והישראלית שלהם, במרכיבי הזהות היהודית- ישראלית כפי שהם עולים מתכני החינוך החברתי, במאפייניהם הפדגוגיים של פעילויות החינוך החברתי – מה לומדים? איך לומדים? - והעמדות כלפי פעילויות אלו. המחקר נעשה בגישה איכותנית. איסוף המידע נעשה בגישת הטריאנגולציה – ראיונות, תצפיות, וחומרים רלוונטיים משדה המחקר. ממצאי המחקר: מאחר והמחקר בחן את מרכיבי הזהות היהודית-ישראלית כפי שהם מתבטאים במסגרת פעילויות החינוך החברתי, ממצאי המחקר משלבים (א) מידע על החינוך החברתי, (ב) מידע על מרכיבי הזהות היהודית- ישראלית של הנוער והדרכים להבנייתה: א. המבנה הארגוני של החינוך החברתי משתנה בין בתי הספר בהתאם לתפיסת החינוך החברתי אותה מאמץ בית הספר. דגמי העבודה השונים נבדלים ביניהם במספר אנשי הצוות החינוכי המעורבים בחינוך החברתי ובמיקומם של שעורי החינוך במערכת השעות הבית ספרית, המובילים לדרכי עבודה וניהול שונות בין בתי הספר. הממצאים מאורגנים דרך תיאוריה המעוגנת בשדה החינוך החברתי, הבוחנת שלוש שאלות מרכזיות – איך מועברת הפעילות? מתי מועברת הפעילות? מי במוקד הפעילות? התשובות מאורגנות בשמונה קטגוריות דרכן מנותחים מאפייניו של החינוך החברתי בכל בית ספר, כבסיס להעלאת שאלות ולדיון מעמיק יותר על יעדיו, מטרותיו ומאפייניו של החינוך החברתי בבית הספר. אל מול ההסכמה כי נעשה הרבה בתחום של חינוך חברתי בבתי הספר, עולה חוסר ההסכמה בנוגע לאיכותם וחשיבותם של שיעורי החינוך בעיני הנוער. אנשי הצוות החינוכי מכירים בכך כי יש צורך לקיים דיון חינוכי ערכי על מבנה החינוך החברתי ככלל, ושיעורי חינוך בפרט, במערכת הבית ספרית. (ב) ממכלול הפעילויות של החינוך החברתי ועמדות הנוער עולים שישה מרכיבים מרכזיים בזהות היהודית- ישראלית של הנוער: (1) היסטוריה, סבל וזיכרון (2) חינוך לאורח חיים דמוקרטי (3) קשר רגשי ותרומה למדינה (4) כבוד ולמידה חברתית (5) המציאות הישראלית (6) תרבות יהודית-ישראלית . ניתוח ששת מרכיבים אלו חושף כי ישנם שלושה מוקדים בזהות היהודית-ישראלית עליהםנבנית הזהות – ידע, כבוד ותרומה. מוקד הידע משמעותו כי זהות הנוער צריכה לכלול ידע על העבר וההווה היהודי והישראלי. מוקד הכבוד משמעותו כי חשוב לפתח בנוער יחס של כבוד כלפי היבטים שונים בעבר ובהווה היהודי והישראלי. מוקד התרומה משמעותו כי יש לפתח בנוער את המודעות והחשיבות של תרומה לאחר ו/או לחברה שלושת מוקדים אלה עומדים כל אחד בפני עצמו אך גם קשורים אחד בשני. . ממצא בולט נוסף הוא כי התכנים הבולטים בחינוך החברתי מחזקים את הבנייתה של זהות, אותה מכנה החוקרת, "ישראֶדית" (ישראֶ(לית-יהו)דית). בניגוד למושג "זהות יהודית-ישראלית" המרמז על מקום שווה לשתי הזהויות; זהות "ישראֶדית" מרמזת על מרכזיותם של מרכיבים ישראליים, על פני מרכיבים יהודיים, בזהות הנוער. כלומר, שלושת מוקדי הזהות- כוללים יותר נושאים ותחומים ישראליים מאשר יהודיים (עד כמה שניתן להבחין ביניהם). המחקר מצביע על כך כי הזהות המאפיינת את בני הנוער ואת החינוך החברתי (הישראדית) אינה זהות 'גדושה', ולכן יכולתה להשפיע באופן משמעותי על הזהות היהודית של הנוער אינה מספיקה. לטענת החוקרת - החינוך החברתי מהווה "חלון" במסגרת הלימודים הפורמאלית שיש בו פוטנציאל לעסוק ולעשות דברים באופן שונה, בתכנים שאינם חלק ממבחן, אלא שהם חלק ממי אני? מה חשוב לי? ומי אנחנו כיהודים וישראלים במדינת ישראל של המאה ה- 21 . למרות זאת, פוטנציאל זה לא תמיד ממומש כך שיוביל לגיבושה של זהות יהודית-ישראלית "גדושה" וחסרה חשיבה מערכתית על מקומו ומידת השפעתו של החינוך החברתי על הנוער. מסיבות של זכויות יוצרים לא ניתן להעלות את העבודה למאגר, ניתן למצוא אותה בספריה הלאומית