קידוש וחילון, זהות ושייכות: העידן החדש וההתחדשות הרוחנית היהודית

דתיות זהות חילוניות יהדות עידן חדש פוסט חילוני קודש קידוש וחילון רוחניות שינויי

המחקר מציע פרספקטיבה פוסט חילונית לניתוח ההתחדשות הרוחנית היהודית בישראל. הניסיון לעמוד על טיבה של ההתחדשות הרוחנית היהודית, מעלה תמונה מורכבת שלפיה יש בה היבטים של חילון ושל קידוש בעת ובעונה אחת: מצד אחד הפרטת הדת והאינדיבידואליזציה של המשמעויות הדתיות מעידות על אופייה החילוני ומצד אחר היא מקדשת מחדש את הפרקטיקה היהודית ומעניקה לה משמעויות רוחניות. בנוסף ישנו קושי נוסף בהכרעה בין חילוניות ודתיות בשל העובדה שהיהדות איננה רק דת אלא גם שייכות אתנית לאומית. לכן הניסיון לייחס את טיבה של ההתחדשות לצד אחד, חילוני או דתי, ללא התייחסות למערכת הקולקטיבית היהודית, משטיח ומבטל את המורכבות המצויה בבסיסה של תנועה זו. השקפת העולם פוסט חילונית בה מנותחת ההתחדשות הרוחנית היהודית במאמר זה, מערערת על ההנגדה הבינרית הנוקשה בין דת לחילוניות, ומצביעה על הכלאות מורכבות (היברידיות) בניהן. אימוץ הפרספקטיבה הפוסט חילונית לניתוח ההתחדשות הרוחנית היהודית מספקת מוצא מהמבוי הסתום שיוצר הצורך לקטלג את התופעה כחילונית או כדתית. בהיותה יצירה היברידית המשלבת (או מכליאה) מרכיבים של קידוש וחילון, ההתחדשות הרוחנית היהודית היא תופעה פוסט־חילונית מובהקת. היא נעה בין החילוני למקודש ואינה שייכת באופן מובהק לשום קטגוריה. לטענת המחקר, ההתחדשות הרוחנית היהודית משקפת בקיומה ובפעילותה שינויים מהותיים המתחוללים בזהות היהודית - הישראלית והאמריקנית ואת קיומו של מרחב יהודי פוסט־חילוני חדש