רוחניות בקרב יהודים בישראל והקשר בינה לבין זהות יהודית

חיבור חילונים חיפוש מסורתיים משמעות נשגבות עידן חדש רוחניות ריטואלים

מחקר זה התמקד בהמשגה של משתנה הרוחניות כמושג רב ממדי בהקשר היהודי ישראלי ובבחינת הקשרים בין רוחניות לבין זהות יהודית בקרב יהודים בישראל. שאלת המחקר העומדת במרכזה של עבודה זו היא האם רוחניות תורמת ידע חדש העשוי להסביר את השונות הנמדדת של זהויות יהודיות בישראל מעבר להסברים ולמשתנים הידועים זה מכבר (כגון, דתיות ושמירת מנהגים). פירוט שאלות מחקר עיקריות: מהם הממדים המרכיבים את קונסטרוקט הרוחניות בהקשר היהודי חילוני ומסורתי בישראל? האם ואיך רוחניות מנבאת זהות יהודית ישראלית? האם ואיך רוחניות תורמת תרומה נוספת לניבוי זהות יהודית ישראלית, מעבר לניבוי המתקבל על ידי דתיות? האם ואיך רוחניות מנבאת השתייכות חברתית לפי הגדרה עצמית של רמת דתיות (חילונים, חילונים-מסורתים ומסורתים)? האם ואיך רוחניות מנבאת השתייכות למסגרות רוחניות שונות ("התחדשות יהודית", "עידן חדש") או אי השתייכות למסגרות אלה? האם ואיך רוחניות מנבאת השתייכות למסגרות פעולה שונות בתנועת ההתחדשות היהודית ("בתי מדרש", "בתי תפילה" ו"פרהסיה")? מחקר זה התמקד בשלושה ביטויים של תנועת ההתחדשות היהודית החילונית בישראל: האינטלקטואלי (קבוצות לימוד בבתי מדרש פתוחים), הריטואלי או הטקסי (רשת הקהילות להתחדשות יהודית בישראל או בכינויה האחר - רשת בתי תפילה / בתי קהילה) והתרבותי (פסטיבלים, אירועי פרהסיה). בשלושת הביטויים הללו עובר כחוט השני הביטוי הקהילתי, שמשקף את רצונם של המשתתפים בתחושת שייכות לקבוצה החברתית בה הם פעילים. ממצאי המחקר המבוססים על 591 משיבים המגדירים עצמם בטווח שבין "חילוני" ל"מסורתי" מצביעים על תשעה ממדים מובחנים לרוחניות כמושג רב ממדי בהקשר היהודי-ישראלי, מהם ארבעה ממדים נמצאו חופפים להמשגות המקובלות בחקר הרוחניות בעיקר בקרב אוכלוסיה נוצרית באירופה וארה"ב (נשגבות, חיפוש, משמעות וחיבור) וחמישה ממדים שהינם ייחודים לחברה היהודית הישראלית (ריטואליות רוחנית יהודית, ריטואליות רוחנית אוניברסאלית, "תזונה אידיאולוגית", אמונות "עידן חדש" ומודעות חברתית). ממצאי המחקר מראים כי ממדים מובחנים של מושג הרוחניות משמשים כמשאב נוסף לעיצובה של הזהות היהודית: "ריטואליות רוחנית יהודית", "חיבור", "משמעות" ו"מודעות חברתית". הרוחניות כמושג רב ממדי תורמת להבחנה בין אלו המגדירים עצמם חילונים, חילונים-מסורתים ומסורתים. זאת ועוד, הרוחניות נמצאה תורמת להבחנה בין משתתפים בפעילויות רוחניות "העידן החדש" למשתתפים במסגרת תנועת ההתחדשות היהודית וכן תורמת להבחנה בין משתתפים במסגרות שונות של תנועת ההתחדשות היהודית (בתי מדרש "פתוחים", בתי תפילה ופעילות פרהסיה). הרוחניות כמושג רב ממדי מבחינה בין נשים וגברים. על פי הממצאים נשים מאופיינות ברוחניות גבוהה יותר מגברים בשלושה מתוך תשעת הממדים שזוהו במחקר: "נשגבות", "חיפוש" ו"משמעות". על סמך ממצאי המחקר מסיקה החוקרת כי הרוחניות מזמנת למשתתפים בתנועת ההתחדשות היהודית את האפשרות ליצירתן של מגוון הגדרות חדשות לזהות יהודית ישראלית מעבר לדיכוטומיה "דתי-חילוני" המקובלת כיום בשיח על הזהות היהודית בישראל. מגוון זה עשוי לשרטט מחדש את גבולותיה של הזהות היהודית ישראלית ולאפשר לזהויות חדשות ומורכבות להפוך חלק בלתי נפרד ממנה. ניתן להציע כי הרוחניות בהתחדשות יהודית תורמת להבניית קטגוריות זהות היברידיות, כגון: "חילוני-מאמין" או "חילוני-רוחני" שיש בהן אימוץ של סמלים דתיים שאינם נתפסים כהלכה דתית בזירת הזהות היהודית-ישראלית. נראה אפוא כי הופעתה של הרוחניות בהתחדשות היהודית מצביעה על תחילתו של שינוי בהתייחסות למקומה של הדתיות בישראל בקרב אוכלוסיות חילוניות ומסורתיות. הרוחניות המאפיינת את ההתחדשות היהודית בישראל, לא רק שאינה גורמת למשתתפיה לדחות ולהרחיק מחייהם את המסורת היהודית, אלא ההפך מכך. הם משתמשים במסורת זאת באופן מחודש ומתאימים אותה לצרכיהם הזהותיים. באופן זה, מהווה המסורת היהודית משאב תרבותי רב עוצמה ממנה הם שואבים בצורה אוטונומית, סלקטיבית ויצירתית תכנים ומשמעויות, לצורך גיבוש זהות תרבותית יהודית חדשה והולמת לצרכיהם. מקומה של הרוחניות אצל הפרט מאפשרת לקדש מחדש את המסורת היהודית ולהטעינה במשמעות מחודשת וקדושה למסורת עצמה, לשייכות הקולקטיבית, האתנית והלאומית ולחיים חברתיים בעידן המודרנה המאוחרת מסיבות של זכויות יוצרים לא ניתן להעלות את העבודה למאגר, ניתן למצוא אותה בספריה הלאומית.