"אנו היהודים החילונים"? הגדרת זהות בתנועת ההתחדשות היהודית במרחב החילוני

ארגוני התחדשות יהודית הגמוניה התחדשות יהודית זהות יהודית חילונים

מאמר זה עוסק בהגדרות של זהות בתנועת ההתחדשות היהודית במרחב החילוני בישראל. הוא מבקש להניח מצע תיאורטי ויישומי גם יחד לתפיסות הרווחות בתחום בקרב הארגונים, הקבוצות והאנשים המובילים בתנועה. הגדרות הזהות הללו משמשות מקרה מבחן מרתק לניתוח והבנה של תנועה אשר פועלת במובהק במרחב הסוציולוגי החילוני בחברה הישראלית, אך אינה מזהה עצמה בהכרח, ברמה הפרקטית או האידיאולוגית, עם הקוטב היהודי־חילוני. במידה רבה, ההפך הוא הנכון; התנועה מבקשת לאתגר את ההבחנות האנליטיות, הבינריות והדיכוטומיות הנוקשות אשר רווחות בחברה הישראלית, על ידי יצירת שיח חדש ועשייה השאובים משני הקטבים המנוגדים של חילוניות ודתיות גם יחד. בעשותה כן, התנועה מצטרפת ליצירתו של מרחב ביניים חדש בתכניו, בפעולותיו ובתפיסותיו, שבו ההכלאות בין דת לחילון הן קונטינגנטיות ומיוצרות באופנים שונים בזמנים שונים. מסקנתה של החוקרת היא כי התרבות המתפתחת בצדי הדרך - דוגמת בתי המדרש החדשים, המכינות הקדם־צבאיות החילוניות, טקסי החיים האלטרנטיביים ובתי התפילה והקהילה - מערערת על הגמוניה האורתודוקסית בכל הנוגע לזהות ותרבות יהודית, ובכך מחוללת שינוי חברתי בתחום זה. ההיסטוריה מלמדת כי רעיונות הצומחים בקבוצות שוליים של זירות זהות מפעפעים אל המרכז ומשפיעים הרבה מעבר למשקלן היחסי באוכלוסייה. לדעתה של החוקרת נראה כי התנועה להתחדשות יהודית מצליחה יותר ויותר למצוא את הדרכים הנכונות לחולל שינוי עמוק במערכות הסמלים הקיימות בזירת הזהות היהודית; ובתוך כך היא מעניקה למשתייכים למרחב החילוני בישראל לגיטימציה גדולה יותר למרחבי הזהות היהודיים שלהם, על מגוון תצורותיהם.