להיות ל'תלמידת חכם' – מפגש של ידע תלמודי, דתיוּת ומגדר בעולמן של נשים למדניות

דתיים זהות יהודית ישראלית לימוד גברי לימוד נשי לימוד תורה מגדר נשים פמיניזם אורתודוקסי תלמוד

מחקר זה מתחקה אחר ההתנסות של נשים דתיות למדניות הלומדות ומלמדות גמרא. במהלך ההיסטוריה, לימוד גמרא היה נחלתם של גברים בלבד, ולכן נחשב כעיסוק 'גברי'. המחקר מבקש ללמוד מנשים אלה אודות המשמעויות של העיסוק בגמרא בעולמן וההשלכות שלו על זהותן הדתית והלמדנית. כמו כן נבחנת התמודדותן עם מספר סוגיות מפתח המתעוררות כתוצאה מהמפגש הייחודי בין ידע תלמודי, דתיות ומגדר: בחינת אופיו של הלימוד כגברי ו/או כנשי, ודרכי התמודדותן עם ספרות נורמטיבית גברית, כולל היחס ההלכתי כלפי נשים המושתת על ספרות זו. התופעה החברתית של 'נשים דתיות למדניות העוסקות בלימוד גמרא' הולכת ומתפתחת רק בדור האחרון. לאורך דורות רבים, גברים עסקו בלימוד גמרא שהיא מרכז לימוד התורה, ועל נשים נאסר ללמוד, ומשום כך הן הודרו מהשיח ההלכתי ומההנהגה הדתית. כניסתן של נשים לבית המדרש מאתגרת את החלוקה הממוגדרת של ידע תורני בעולם הדתי וכרוכה באתגרים עבור הנשים הלמדניות. המחקר בוחן את ההקשר החברתי ואת החוויה האישית של הנשים הלמדניות ומשיב על השאלות הבאות: • מהן האפשרויות המוּבנוֹת בסדר החברתי והשיח ההלכתי-חברתי הנוכחיים אשר אפשרו לנשים לבחור בעיסוקן? באיזו מידה מבנים חברתיים ונסיבות חברתיות מעכבים ומגבילים את הנשים הלמדניות? • מהן המשמעויות הדתיות של העיסוק בגמרא עבור הנשים הלמדניות? כיצד משפיעה רכישת הידע על עמדתן כנשים דתיות בעת הלימוד ומעבר לו? כיצד הן מתמודדות עם אופים הגברי של הטקסט ושל ההלכה? זהו מחקר איכותני המבוסס על ראיונות עומק מובנים למחצה עם 26 נשים למדניות הלומדות ומלמדות גמרא במגוון היקפים ומסגרות. ממצאי המחקר מלמדים כי לימוד גמרא הוא פרקטיקה משמעותית בעולמן של הנשים וביצירת הזהות הדתית שלהן; הלימוד מחזק את תחושת השייכות לתרבות היהודית, לעולם הלימוד ולמשפחה והוא נחווה כחלק מרכזי בחוויה ובפרקטיקה הדתית האישית של הנשים, ב"עבודת ה'" שלהן. לימוד הגמרא מהווה גם מרכיב מרכזי ביצירת הזהות המקצועית-הלמדנית של נשים אלו. מתוך הממצאים מתברר כי לאופי הממוגדר של שדה לימוד גמרא יש ביטויים ומשמעויות שונים: 1. לימוד גמרא על ידי נשים אינו מקובל והנשים חשות שהן נתפסות כשונות במשפחה ובקהילה, ישנן מסגרות מעטות שבהן נשים יכולות לרכוש השכלה תורנית, ולכן מתקשות להתמקצע או למצוא תעסוקה בתחום. כלומר – לבחירה בלימוד גמרא יש מחירים חברתיים. 2. השאלה האם יש 'לימוד נשי' ייחודי ושונה מן הלימוד הגברי, מעסיקה את הנשים הלמדניות עמדתן בעניין זה נוטה לתפיסה שישנן מאפיינים ייחודיים הקשורים למוסדות בהם רכשו את הידע התלמודי (בתי מדרש ואקדמיה) ששונים מדרכי הלימוד המסורתיות בישיבות, מעבר לכך, הלמדניות נוטות לחבר את הלימוד לחייהן. 3. יחסם של הטקסטים העתיקים לנשים מעורר אתגר, במיוחד כאשר יש לדברים הנאמרים משמעות הלכתית. הנשים משתמשות בגישות פרשניות שונות כדי לפתור את הקשיים שהן חוות הטקסטואליים וההלכתיים. לעיתים הן בוחרות לחיות בתוך הקושי ולצדו. כלומר הלימוד אינו רק מתגמל אלא גם מאתגר. בהתמודדויות השונות – מול החברה ומול הטקסט – מתגלות הנשים כבעלות פַעלָנוּת (agency) המוכנות לשלם מחיר על הבחירות שלהן, הן בתחום השייכות החברתית והן בהתמודדות האישית עם הטקסט וההלכה.