מחניים
"אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש" (חגיגה, ג', א')
כתב העת מחניים, הוא אחד מכתבי העת הראשונים שביקש להנגיש את התרבות היהודית לכלל החברה הישראלית. לדברי מייסדי כתב העת, החידוש שביקשו לחדש בהוצאתו לאור של "מחניים" הוא להציב במה ספרותית-עיונית בנושאי יהדות, המתייחדת בשילוב בין פרסום מדעי-אקדמי (המיועד בדרך כלל ל"יחידי סגולה" היושבים במגדל השן) לבין כתב עת עיוני השווה לכל נפש ומכוון לכל צמא דעת ושוחר חכמת ישראל.
כתב העת הוצא לאור על ידי הרבנות הצבאית הראשית החל משנת 1949. 18 הגליונות הראשונים כללו בעיקר מאמרים על חגי ישראל שפורסמו קודם לכן בכתבי עת דתיים שונים, בתוספת מאמר קבוע מאת הרב גורן. מגליון 19 נקרא כתב העת בשם "מחניים" והוצא לאור באופן רציף עד 1972 בעריכת הרב מנחם הכהן (מייסד מרכז ספיר לתרבות ולחינוך יהודי). כל גיליון כלל מאמרים רבים והציע תמונה רחבה ומעמיקה של התרבות היהודית.
בתחילת יציאתו של כתב העת התמקדו הגיליונות בחגי ישראל, והציעו מידע ומחקר חדש בנושאים הקשורים אליהם. באמצע שנות השישים הורחבו הנושאים להם הוקדשו הגליונות לעיסוק בסוגיות רלוונטיות בתרבות היהודית, וביניהם: הרפואה ביהדות, המקומות הקדושים, משפטים ועלילות דם ועוד. המאמרים שפורסמו במסגרת מחניים נכתבו במיוחד לכתב העת על ידי מיטב החוקרים ואנשי רוח, ביניהם הרבנים שלמה גורן, מרדכי פירון, יוסף קאפח, מרדכי הכהן, המשורר אורי צבי גרינברג (שכתב שירים במיוחד לכתב העת) והפרופסורים ישעיהו ליבוביץ, הוגו ברגמן, ישראל אלדד, יגאל ידין.
לצד העורך הרב מנחם הכהן פעלו חברי מערכת צעירים שעשו את צעדיהם הראשונים בכתיבה ובעריכה בהנחייתו, ולימים היו לסופרים, מלומדים דגולים ואנשי ציבור בפני עצמם, וביניהם הסופר חיים באר, והפרופסורים ישראל תא שמע, יוסף הקר, בני דון יחיא, צבי שובין ודוד גלס.
בשנות התשעים חודשה הוצאת כתב העת על ידי מרכז ספיר לתרבות ולחינוך יהודי, עד ראשית המאה ה- 21 , בעריכתו של הרב מנחם הכהן. בגיליונות אלו הועלו לדיון סוגיות משמעותיות בתרבות היהודית העכשווית, כשכל גיליון מוקדש לנושא אחר, וביניהם: יהדות ואסלאם, הסובלנות ביהדות, מפרשי המקרא, אמנות יהודית. חברי המערכת של כתב העת בהוצאת מרכז ספיר היו: חיים באר, פרופ׳ יוסף הקר, אביעד הכהן, הרב מרדכי פירון, הרב דוד רוזן, פרופ׳ ישראל תא שמע.
ביוזמת מרכז ספיר נסרקו לאחרונה כל גיליונות 'מחניים' והועלו לאתר הספרייה הלאומית.